מאת: עו"ד עובד לוי
לפסק הדין בעניין מאיר נ' עיריית תל אביב
אדם שנפצע בראשו לאחר שנתקל בתורן דגל שהוצב במימי חוף הצוק בתל אביב תבע מהעירייה פיצוי על נזקיו. בית המשפט קבע שהצבת התרנים החלודים בתוך המים ללא שלטי אזהרה או מיגון מהווה רשלנות וחייב את העירייה לשלם לתובע 33,600 שקל.
בתביעה שהוגשה נגד עיריית תל אביב לבית משפט השלום בעיר, טען התובע שהצבת תרני ברזל חלודים ללא אזהרה במימי החוף הביאה לכך שנפצע בראשו ונותר עם צלקת ונכות צמיתה של 10%.
התאונה אירעה ביוני 2006 שעה שרחץ במימי חוף הצוק הדרומי בתל אביב. בעודו שוחה, הוא נחבל בראשו מאחד התרנים שבתוך המים, שלדבריו היה חלוד.
נציג העירייה שהעיד במשפט הודה שעד היום לא נמצא פתרון לסיכון הטמון בהצבת תרני ברזל מחלידים במימי הים, שכן ניסיונות להחליף את החומר ממנו עשויים התרנים לא עלו יפה בשל הבלאי המהיר של החומרים החלופיים.
למרות זאת, העירייה הכחישה את אחריותה לאירוע וטענה שהתובע הכניס עצמו לסיכון מרצון. לעמדתה, תורן ברזל בים הוא סיכון טבעי, ממש כמו כדורגל על מגרש. עוד טענה כי אין מקום לחייב אותה להציב שלטי אזהרה ליד כל תורן ותורן והתובע גם לא הוכיח את נזקיו.
העירייה מודעת לסכנה
השופט שי משה מזרחי, שקיבל את עדותו של התובע כמו גם את עדותו המקצועית של נציג העירייה, קבע שתורן במימי הים אינו סיכון טבעי אלא בדיוק להיפך: התורן הוא נטע זר שהוצב במים על ידי האדם, וודאי שאין להשוות אותו לכדור במגרש כדורגל.
לשיטת השופט, העירייה, שמחויבת לדאוג לשלום הרוחצים בחופיה, הייתה מודעת לסכנה הטמונה בתרנים, אך לא עשתה די כדי למנוע אותה. אמנם, לא ניתן לצפות מהעירייה להציב שלט או גידור סביב כל תורן, אבל היא בהחלט יכולה, למשל, להציב שלט כללי בחוף, המזהיר את הרוחצים מפני התרנים.
הותרת הסיכון על כנו ללא כל אזהרה, קבע השופט מזרחי, מהווה התרשלות. "משהוצב התורן במימיי הים ללא מיגון סביר - על אחת כמה וכמה בהיותו חלוד, נטלה על עצמה העיריה את הסיכון כי זה יגרום לנזק אשר בגינו תיאלץ לחוב".
עם זאת נקבע שהתובע, שהודה שהיה מודע להימצאות התרנים בים, לא הסביר מדוע רחץ דווקא בקרבתם, ולכן יש לו רשלנות תורמת של 20% למצבו.
עוד קבע השופט כי התובע לא הוכיח את הנזקים הממוניים שנגרמו לו, וכי אין לו נכות תפקודית מאחר שהצלקת לא מגבילה אותו בעבודתו או בחייו.
לבסוף, נפסק לתובע פיצוי של 40 אלף שקל רק בגין "ראש הנזק" של כאב וסבל ובתוספת 2,000 שקל עבור כיסוי הוצאותיו. בהפחתת הרשלנות התורמת, קבעה השופט שעיריית תל אביב תפצה את התובע בסך הכל ב-33,600 שקל בצירוף שכ"ט עו"ד של 8,000 שקל.
דווקא גובה הפיצוי הוא שמעניין כאן, כיוון שזהו פיצוי נמוך יחסית לעובדה שהתובע נותר עם נכות לצמיתות. מכאן ניתן ללמוד, שלא די שקיימת רשלנות שגרמה לנזק גוף ועל מנת לקבל פיצוי מלא על כל הנזקים, יש להוכיח את המגבלות התפקודיות ואת הנזקים העתידיים באמצעות ראיות מתאימות.
לפסק הדין בעניין מאיר נ' עיריית תל אביב
*עו"ד עובד לוי עוסק בדיני נזיקין
**הכותב לא ייצג בתיק
***שמות באי הכח לא צוינו בפסק הדין.
****המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.