לקה בשבץ בעקבות רשלנותה של קופ"ח לאומית

רופא המשפחה התעלם מממצאים מדאיגים של לחץ דם, לא הפנה את המטופל למומחה ולא רשם לו טיפול תרופתי. 5 חודשים אחר כך הוא לקה באירוע מוחי ונותר עם נזק משמעותי.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע לאחרונה כי קופת החולים "לאומית" התרשלה כלפי מטופל עקב היעדר אבחון וטיפול נכון במצב של יתר לחץ דם. בפסק דין שעסק רק בשאלת האחריות, קבע השופט יעקב פרסקי כי יש קשר סיבתי בין רשלנות הרופא המטפל לבין השבץ המוחי בו לקה המטופל 5 חודשים אחרי שביקר אצלו. הפיצויים ייפסקו בהמשך.

באפריל 2007 אדם כבן 61 הגיע לסניף של קופת החולים "לאומית" במרכז הארץ והתלונן בפני רופא המשפחה שלו על מכאובים שונים.

מהתיעוד הרפואי עלה, כי לחץ הדם של המטופל בעת הביקור היה בעל ערכים גבוהים (140/85) אך הוא לא הופנה למומחה לחץ דם, לא הופנה לטיפול תרופתי ולמעשה לא נכתב דבר על הנושא – גם אחרי ארבעה ביקורים נוספים שהעידו על ממצאי לחץ דם מדאיגים.

בנובמבר 2008 – בחלוף 5 חודשים מביקורו האחרון אצל רופא המשפחה – לקה המטופל בשבץ מוחי שהתבטא בחולשה בפלג גוף ימין והפרעות בדיבור. הוא אושפז בבית החולים וולפסון שבחולון במשך שבוע, ובסיכום האשפוז נכתב כי השבץ נגרם כתוצאה מיתר לחץ דם.

המטופל נותר עם נזק מוחי שגורם לקשיים משמעותיים בדיבור, הליכה וכל פעולות היומיום, והוכר כנכה (70%).  

בתביעת רשלנות רפואית שהגיש נגד קופת החולים ב-2014, הוא טען כי לא היה לוקה בשבץ אילו היה מקבל טיפול ראוי מרופא המשפחה.

לתמיכה בטענתו, התובע הציג את ההנחיות המעודכנות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם מ-2003, לפיהן המדדים שהתגלו בגופו חייבו טיפול תרופתי והפנייה למומחה לחץ דם.

"אמת מידה מקצועית מחייבת"

"לאומית" טענה להגנתה כי אין קשר סיבתי בין טיפול אצל רופא המשפחה לבין האירוע המוחי. היא טענה כי הטיפול שניתן היה הטיפול הראוי והנכון בנסיבות, וכי הרישום של בית החולים לא מוכיח שהשבץ נגרם עקב יתר לחץ דם. 

לגבי ההנחיות, הקופה טענה שהן אינן מחייבות את רופאי קופת החולים, שכן לא הוכח כי הם ידעו עליהן.

אבל בפסק דין חלקי, שדן בשאלת הרשלנות, השופט פרסקי דחה טענה זו וקבע כי מאחר שההנחיות פורסמו כ-4 שנים לפני שהתובע הגיע לרופא יש להניח כי הן כבר הספיקו להיטמע, והפכו לאמת המידה המקצועית המחייבת בנושאי יתר לחץ דם.  

רופא המשפחה, שהעיד בתיק, ציין כי הוא נוהג לומר לכל מטופל בעלי לחץ דם גבוה לשנות תזונה ואורחות חיים בעל-פה.  אלא שהשופט קבע כי טענה זו לא שוללת את רשלנותו, שכן גם אם היא נכונה, עדיין הרופא היה מחויב להתייחס למדדים החשודים שחזרו אצל התובע בכל ביקור וביקור – גם בחלוף 3 חודשים ממועד הביקור הראשון – ולהפנות אותו להמשך טיפול אצל מומחה.

השופט פרסקי אף דחה את הטענה כי אין להסתמך על הרישום בבית החולים וקבע כי הוכח בפניו קיומו של קשר סיבתי בין אי שליחה למומחה ואי מתן טיפול תרופתי לבין השבץ בו לקה התובע חודשים ספורים לאחר מכן.

לסיכום נקבע כי קופת החולים התרשלה במתן הטיפול לתובע וזו הסיבה למצבו הרפואי הנוכחי. בהמשך ההליך תיבחן שאלת הנזק וייפסקו לתובע פיצויים על נזקיו.

• ב"כ התובע: עו"ד רשלנות רפואית, אורנה ינובסקי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ירון בן דן ;  עו"ד רעות זכריה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.