בתגובה לכתב האישום טען הנאשם שמדובר בקונספירציה של האחיות שרוצות לנשל אותו מהירושה. ואכן, בית המשפט קבע כי התביעה לא הוכיחה את העבירות שיוחסו לו מעבר לכל ספק סביר.
בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה גבר בן 61 שהואשם בתקיפת אמו הקשישה. השופט שאול אבינור קבע כי למרות התנהגות "מעוררת תמיהות" לא הוכח כי הנאשם אכן תקף את האם.
על פי כתב האישום שהוגש בחודש מרץ 2016, בין השנים 2014-2015 אירעו בביתה של קשישה כבת 85 מספר אירועי אלימות להם אחראי בנה המתגורר עמה (הנאשם).
בכתב האישום הראשוני יוחסה לנאשם עבירה של "תקיפת חסר ישע שגרמה חבלה של ממש", ונטען בו כי הבן תקף את אמו בכך שצבט אותה במקומות שונים בגופה, קילל אותה, היכה בידיה, ברגליה ובישבנה וגרם לה לחבלות.
כתב האישום גובה בעדויותיהן של שתי אחיותיו, שהגישו את התלונות נגדו במשטרה אך מאחר שבמהלך המשפט האם סירבה בתוקף להעיד נגד בנה, כתב האישום שונה ויוחסה לנאשם עבירה פשוטה יותר של "תקיפה".
תגובת הנאשם לכתב האישום הייתה כפירה מוחלטת. הוא טען כי מעולם לא תקף את אמו או פגע בה. הוא סיפר שאמו יקרה לו מאוד, הוא מכנה אותה "עיניים שלי" ומטפל בה לאורך השנים ללא כל עזרה מאחיותיו. לטענתו, ההאשמות שאחיותיו מטיחות בו הן ככל הנראה חלק ממזימה לנשל אותו מזכויותיו בדירה.
זכאי ליהנות מהספק
בפתח הכרעת הדין השופט אבינור ציין כי התנהגות הנאשם אינה "רגילה" ואף מעוררת תמיהות. כך למשל, כשהמשטרה הגיעה לעצור אותו הוא סרב לפתוח לשוטרים את הדלת בטענה שהוא אינו לבוש, וכשנעתר ופתח את הדלת הוא התנגד, נשכב על הרצפה ונאחז בסורגי המדרגות.
גם בחקירתו הוא המשיך להתנהג מוזר כשעמד והתיישב לסירוגין במהירות ושתה הרבה מים, תוך שהוא חזר ואמר "ווי, ווי, ווי, לא נכון, אוי ואבוי לי". הנאשם אף התנצל בפני השוטרים על התנהגותו זו לאחר מכן.
בעקבות התנהגותו השופט ציין כי הנאשם נשלח במהלך הדיונים המקדימים לבדיקה פסיכיאטרית שהעלתה כי הוא כשיר לעמוד לדין אך ייתכן שהוא לוקה במחלת נפש.
עם זאת, השופט הבהיר כי על אף התנהגותו המוזרה ההליך הנוכחי עוסק בשאלת אשמתו בתקיפת אמו.
בעניין הזה השופט אבינור קבע כי נותר ספק סביר. לדידו, ומבלי להיכנס לשאלת הרכוש, העדויות מטעם אחיותיו של הנאשם הסתמכו בעיקרן על סיפורים ששמעו או מסקנות שהסיקו. אחת האחיות אף אמרה בבירור בחקירתה כי היא ואחותה מעוניינות שהאח יצא מהדירה של האם כי "אוזל לנו הכסף", כך שטענתו אינה מופרכת.
מכל מקום, השופט ציין כי לא הובאה בפניו שום ראיה לכך שהבן אכן היכה את אמו או גרם לה לחבלות כלשהן. בנוסף, ולמעשה מה שהכריע את הכף לטובתו, היה סירובה העיקש של האם – נפגעת העבירה – להעיד נגד בנה.
בעקבות אלו, קבע השופט אבינור כי נותר בליבו ספק בשאלת האשמה של הבן – והוא זוכה.
עו"ד יוסף סולימאן
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין