לוחם שנכנס לדיכאון קשה, יוכר כנכה בניגוד לעמדת משרד הביטחון

קצין התגמולים במשרד התעקש שאין קשר בין הדיכאון לבין שירותו הצבאי של לוחם חטיבת כפיר. השופט אמנם דחה את עמדת הלוחם שטען כי הוא סובל מפוסט-טראומה, אך הכיר בכך שדיכאונו נבע מתנאי שירותו.

השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה, בשבתו כיו"ר ועדת ערר לפי חוק הנכים, קיבל את ערעורו של צעיר כבן 30 וקבע כי יש להכיר בו כנכה צה"ל לאור הפרעה נפשית שהופיעה לאחר ששוחרר משירות כלוחם בחטיבת כפיר. בכך הפך השופט את החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, שדחה את תביעתו של המערער.

המערער שירת כלוחם בחטיבה בין השנים 2008 ל-2011, ושוחרר עם פרופיל 97. ב-2013 הוא הגיש למשרד הביטחון בקשה להכרת זכות (מחלה) על פי חוק הנכים בגין נכות נפשית.

אולם משרד הביטחון, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעמו שבדק את המערער ב-2015, קבע כי המערער אמנם סובל מדיכאון קשה וממושך אך הוא פרץ לאחר סיום השירות, וללא קשר בין הפרעה זו לבין תנאי השירות הצבאי.

בערערורו טען המערער על שירותו הצבאי, שכלל מצבים מסוכנים ופעילויות בשטח עוין כגון מעצרי מבוקשים ב"קסבה" בשכם. במיוחד הפנה המערער לאירוע אחד שבו לאחר שעצר מבוקשים בבית לחם, גילה את חברו ליחידה מדמם בראשו עקב פציעה קשה. אירועים אלה, לדבריו, גרמו לשחיקה נפשית בשנה האחרונה של השירות, שהתבטאה בירידה בתפקוד, מחשבות מפחידות, התקפי חרדה וכאבים גופניים.

לאחר מכן, כך סיפר, הוא עבר לתפקיד מינהלתי בבסיס הטירונים, אולם ההמצב לא השתפר.

אל ערעורו הוא צירף חוות דעת מומחה מטעמו שלפיה הוא סובל מפוסט-טראומה (PTSD) עקב חשיפה לאירועים טראומתיים במהלך השירות.

המשיב, בתגובה, אף טען כי המחלה אינו מגיעה לידי "נכות".

מסתגר ומתבודד

לאחר שניתח את חוות דעת המומחים השונים, השופט גולדקורן העדיף את עמדת המומחה מטעם משרד הביטחון, שלפיה המערער סובל מדיכאון קשה אך לא מפוסט-טראומה, וזאת מאחר שלא הוכחו קריטריונים מרכזיים של PTSD, למשל לא הוכחה חשיפת המערער למוות או לפציעה של חברו.

אולם בניגוד לעמדת משרד הביטחון, השופט קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין הדיכאון ממנו סובל המערער לבין תנאי שירותו. בין היתר, השופט התייחס לכך שלפני גיוסו המערער לא סבל מבעיות נפשיות. בנוסף, השופט התחשב בעדויות של הוריו של המערער שסיפרו על כך שהחל מסוף השירות הצבאי בנם מסתגר ומתבודד.

כמו כן, השופט ציין כי "העברת המערער לתנאי שירות קלים יותר בשנת השירות האחרונה עומדת בניגוד לטענת מומחה המשיב, לפיה ביטוי לירידה תפקודית של המערער פרץ רק לאחר שחרורו".

גם ברמה המשפטית, השופט אף סבר כי הן מבחינה סובייקטיבית (רגישותו של המערער) והן מבחינה אובייקטיבית (אופי השירות ותנאיו), מתקיים הקשר הסיבתי.

לכן נקבע כי המערער המערער יוכה כנכה צה"ל בשל דיכאונו.

• ב"כ המערער: עו"ד מרדכי נחום
• ב"כ המשיב: עו"ד מראם עילבוני, פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.