"ראיתי לפניי אדם המצוי בגיל העמידה, בעל משפחה, העומד בוש ונכלם אל מול מעשיו ומבקש כי לא יוטל בו אות הקין של ההרשעה", כתב השופט, שהחליט להתחשב בנאשם שבחר לשלם משכורות לעובדיו במקום מסים לקופת המדינה.
בימ"ש השלום בירושלים החליט לבטל הרשעה של נאשם שהודה באי העברת סכומי מס הכנסה בסך של כ-146,000 שקל. השופט שמואל הרבסט השתכנע ששיקולי שיקומו של הנאשם גוברים במקרה זה על שיקולי גמול והרתעה.
במסגרת הסדר טיעון, הנאשם – שניהל שתי חברות נסיעות ושירותי רכב – הודה שבמהלך החודשים יולי-ספטמבר 2004, לא העביר לפקיד השומה את סכומי מס ההכנסה שנוכה במקור בסך של כ-146,000 שקל.
בשל כך הוא הורשע בשש עבירות של אי תשלום מס שנוכה ובאחריות מנהל, לפי סעיפים שונים לפקודת מס ההכנסה.
המדינה טענה שמדובר בעבירות שגורמות נזק רב לאוצר המדינה, וביקשה להטיל על הנאשם כ-20 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי וקנס כספי גבוה.
מנגד, סניגורו של הנאשם ביקש להקל עליו ולבטל את ההרשעה. הוא טען כי הנאשם סבל ממצוקה כספית ועסקיו נלקחו ממנו והועברו לטיפולו של מפרק זמני, שמנע את האפשרות להגיע להסדר כספי עם פקיד השומה.
יש לציין כי בעת פירוקן של שתי החברות, המפרק אכן לא פנה לרשויות המס על מנת להסדיר את חוב הניכויים. "מחדל זה הוא בלתי הפיך ולא ניתן לתקנו. הפירוק החל זמן קצר מאד לאחר היווצרותו של חוב הניכויים, ועל כן לא היה סיפק בידי הנאשם לתקן את מעשיו ולהסיר את מחדליו", כתב השופט הרבסט.
עוד נטען כי בקשה של הנאשם לתיקון דו"ח משנת 2003 נדחתה בשל טענות התיישנות, אולם ככל שזו הייתה מתקבלת, הרי שהנאשם היה זוכה לזיכוי עבור תשלומי יתר של שומת מס הכנסה שהייתה "מקזזת" באופן מלא את החוב שנוצר בשל אי העברת הניכויים בשנה שלאחר מכן.
הנאשם עצמו מירר בבכי וסיפר כי מתוך שתי אפשרויות שעמדו בפניו, בחר לשלם משכורות לעובדיו במקום להעביר את הסכום לקופת המדינה, במיוחד בהתחשב בקיזוז שאותו צפה וחישב.
במשפט אף העיד בין היתר האלוף במילואים דורון רובין, שתיאר את הנאשם כאדם ערכי וישר.
עבר "שיקום עצמי"
"נחה דעתי כי הנאשם לא פגע בקופתה של המדינה, כך שאי העברת הניכויים, על אף שאינה תופעה חיובית והיא ראויה לכל גינוי, התקזזה עם מס היתר אשר העביר הנאשם לשלטונות המס במהלך שנת המס 2003", ציין השופט הרבסט.
השופט אף סבר שאין להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם – באותה שנה שבה בוצעו העבירות משפחתו קרסה והוא התגרש מאשתו. לאחר מכן נישא בשנית, אך אשתו השנייה הלכה לעולמה ממחלת הסרטן.
"ראיתי לפניי אדם המצוי בגיל העמידה, בעל משפחה, העומד בוש ונכלם אל מול מעשיו ומבקש כי לא יוטל בו אות הקין של ההרשעה", כתב השופט.
השופט אף השתכנע כי עצם ההליך המשפטי כבר גבה מהנאשם מחיר משמעותי, ואף העביר אותו הליך של "שיקום עצמי" והבנת טעותו.
"ההרשעה, אם כן, תבוטל, ובכך מושטת יד לעבר הנאשם תוך תקווה שבחירותיו המוסריות העתידיות תהיינה נכונות ומדוייקות יותר", סיכם השופט.
על הנאשם הוטלו 180 שעות שירות לתועלת הציבור, והתחייבות בסך 50,000 שקל שלא לעבור עבירות דומות בתוך שנה מיום גזן הדין.
- ב"כ המאשימה: לא צוין
- ב"כ הנאשם: עו"ד יונתן קיוול
עו"ד אורן פרג' בנימין
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין