צעירה שעברה טיפול קוסמטי לשיפור מראה הפנים התאכזבה מהתוצאות ומצבה הנפשי התדרדר. ביהמ"ש קבע שהרופא לא התרשל בטיפול, אך היה מקום שיפרט יותר על תהליך ההחלמה
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת רשלנות רפואית שהגישה צעירה נגד רופא אצלו עברה טיפולים קוסמטיים לשיפור מראה עור הפנים. השופטת אורלי מור-אל קבעה שהטיפול עצמו לא היה רשלני. עם זאת, לא ניתן לתובעת הסבר מלא על תהליך ההחלמה, שהתארך והוביל להחמרה במצבה הנפשי. היא תפוצה על הפגיעה באוטונומיה.
התובעת פנתה למרפאתו של הנתבע לאחר שסבלה מקיומן של צלקות פצעי בגרות (אקנה) על פניה. הנתבע – מומחה לרפואה פלסטית – העניק לה טיפול במכשיר פילינג בלייזר. היא עברה סדרת טיפולים כאשר לאחר הטיפול הרביעי – שהיה אגרסיבי יותר מקודמיו – החלה לסבול מתגובות אלרגיות. בעקבות המקרה תקופת ההחלמה שהייתה אמורה לעמוד על שבוע התארכה, והצעירה נקלעה למשבר נפשי.
בתביעה שהוגשה ביולי 2016 טענה התובעת (41) כי הטיפול שעברה בוצע באופן רשלני וגרם לנזקים קשים בפניה ולנכות פלסטית ופסיכיאטרית. לטענתה, הנתבע לא בדק שהיא מתאימה לטיפול זה ואף לא הסביר לה מה צפוי בהמשך מבחינת תהליך ההחלמה.
מנגד, הרופא טען כי נהג באופן מקצועי ומצב פניה של התובעת הוטב. אלא שלדבריו, היא סבלה מאלרגיה כתוצאה משימוש במשחה ישנה שהתעקשה להשתמש בה חרף המלצותיו להשתמש במשחה אחרת.
הייתה דיכאונית וחרדתית
השופטת מור-אל קבעה כי הוכח שהתובעת קיבלה הסברים על הטיפולים שהיא עומדת לעבור, ובראייה לאחור הטיפול שיפר את מצב פניה. במצב זה, קבעה השופטת, לא הוכחה התרשלות מצדו של הנתבע.
עם זאת, השופטת קבעה שהיה מקום להכין את התובעת טוב יותר לסיכונים הצפויים מהטיפול, ביניהם התארכות משך ההחלמה.
היא הסבירה שבמקביל לתקופת הטיפולים וללא קשר אליהם, התובעת החלה בטיפול פסיכולוגי בשל חרדה ודיכאון לאחר שנפרדה מחבר שלה שבגד בה. לדברי השופטת, ההחלמה שהתארכה הכניסה את התובעת למערבולת רגשית שגרמה להחמרה במצבה הנפשי שהיה רגיש ממילא.
בהקשר זה בלבד קבעה השופטת שהנתבע פעל באופן לקוי, כשלא מסר לתובעת מידע מלא ולא הכין אותה כמו שצריך לסיכונים העלולים לנבוע מהטיפול, ושבסופו של יום התממשו.
כך, השופטת ציטטה משיחת טלפון בין השניים בה אמר לה הנתבע: "תראי יכול להיות שלא הסברתי לך מספיק". במהלך השיחה הנתבע אף התחרט על שלא היה נחרץ יותר לגבי המלצתו שלא להשתמש במשחה הישנה. הוא גם מציין ביחס למטופלת אחרת כי "את האמת אותה הכנתי יותר טוב".
השופטת הדגישה כי גם אם הסיכוי להתממשות הסיכון היה קטן, היה על הנתבע להכין אותה לכך. אלא שהוא נמנע מלעשות פעולות פשוטות שיכלו לשקף בפניה את סכנות הטיפול, כמו למשל להראות לה תמונות של סיבוכים שקרו.
לפיכך השופטת קבעה שבשל הפגיעה באוטונומיה על הנתבע לפצות את האישה ב-110,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 25,740 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד מיטל חגג
- ב"כ הנתבע: עו"ד רבקה כץ
עו"ד עבד עודה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין