לפסק הדין בעניין פריג' נגד "כל הזמן"
בית המשפט העליון קבע, כי השוואת אדם לנאצים ודומיהם, אינה שומטת בהכרח את הקרקע מתחת הגנת תום הלב הקבועה בחוק איסור לשון הרע, וכי אין לשלול מקדמית את הגנת החוק מסוג מסוים של ביטויים בלא כל בחינה של נסיבות הפרסום.
על מנת ליהנות מהגנת תום הלב, על המפרסם להראות כי התקיים בעניינו אחד מסעיפי המשנה של סעיף 15 לחוק, וכי הפרסום לא חרג מתחום הסביר. נקבע, כי אין לקבוע מראש כי קיים סוג של ביטויים או פרסומים אסורים, באשר קביעה שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הערך של חופש הביטוי.
בפסק הדין בעניין בן גביר, נקבע כי הטחת הביטוי 'נאצי' באדם במהלך תכנית טלוויזיה הינה פרסום לשון הרע, וכי למפרסם לא עומדת הגנת תום הלב. השופטת ארבל התייחסה לפסק דין זה, אך קבעה כי להבדיל מהעניין אשר נדון שם, הרי שבמקרה הנדון אין מדובר בהשוואה של ממש לנאצים.
לדברי השופטת: "אין דומה הטחה קצרה, פסקנית, באדם - "נאצי", לאמירה כי הלה דומה במעשיו למי ש"יישרו קו" עם משטר הרשע של הרייך השלישי..."
לפסק הדין בעניין פריג' נגד "כל הזמן"
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.