"לא יודע למי מסרתי": הדוור טעה – הנהג זוכה מנהיגה בשלילה

"מדובר ב-3 אנשים בעלי אותו שם הגרים בסמיכות", סיפר שליח הדואר, שלבסוף הודה כי מסר את דבר הפסילה לגורם הלא נכון. השופט: "נשמט הבסיס תחת האישום"

קומדיה של טעויות הובילה לאחרונה לזיכוי נאשם בנהיגה בשלילה מהמיוחס לו. במוקד האירוע: הודאת הדוור שנשלח למסור לאיש את גזר הדין על הפסילה, כי בפועל שגה וביצע את המסירה לאחות של בן-דודו, בעל אותו שם. השופט אבישי קאופמן מבית המשפט לתעבורה בחיפה קבע כי העדות הדרמטית שומטת, למעשה, את הקרקע תחת האישום.

תחילת הפרשה ביוני 2024 אז ניתן כנגד הנאשם, שליח במקצועו, גזר דין ללא התייצבות מטעמו, הפוסל אותו מלנהוג למשך שלושה חודשים. בחלוף כחודש נעצר האיש על-ידי שוטרים, בשל לוחית רישוי בלתי תקינה. במהלך העיכוב עלה חשד כי נהג בזמן פסילה, ולכן נלקח לחקירה בתחנה – שם התעקש כי לא ידע על העונש, שכן עורך דינו עדכן אותו שהדיון בתיק נדחה.

בבית המשפט טען הנאשם כי בדיעבד גילה שהדוור, אשר נשלח למסור לו את גזר הדין, טעה ומסר אותו בכלל לאחות של בן-דודו, בעל אותו שם כמו שלו. הדוור - שבתחילה העיד כי "אינו יודע" אם מסר את המסמך לאדם הנכון, שכן קיימים באזור שלושה אנשים בעלי אותו שם הגרים אחד ליד השני - הודה בהמשך, במסגרת תצהיר עליו נחקר, כי בפועל שגה בתום-לב ומסר את הדואר לגורם הלא נכון.

מנגד טענה המדינה, בין היתר, שהנאשם פעל בעצימת עיניים, שיש לראות בה תחליף למודעותו בדבר הפסילה.

לא בוצעה מסירה

אבל השופט קאופמן סבר אחרת וקבע, על רקע עדותו הדרמטית של הדוור – שהעיד מטעם התביעה – כי יש לזכות את הנהג מהמיוחס לו. "עד התביעה מטעם המאשימה העיד כי המסירה לא בוצעה לאדם הנכון ונתן הסבר סביר לטעות שנפלה אצלו. כלומר, על-פי גרסה מטעם המאשימה עצמה, לא בוצעה מסירה של גזר הדין הכולל את פסילת הרישיון לנאשם", הדגיש.

השופט קבע שדי במסקנה האמורה, כי מסירת גזר הדין לא בוצעה לנאשם, על מנת לשמוט את הבסיס תחת האישום נגדו, ולמעשה לזכותו. גם ניסיון המדינה להיתלות ב"חזקת מסירה" מכוח החוק נדחתה, בנימוק שמראיותיה שלה עולה, כאמור, כי מסירת הדואר לא בוצעה בכתובת הנכונה, ובכך למעשה נסתרה החזקה.

השופט אף דחה את ניסיון המאשימה לייחס "עצימת עיניים" לנהג, ולראותו כמי שבפועל ידע על גזר הדין ובכל זאת בחר לנהוג בזמן פסילה. הודגש שבין מתן גזר הדין לעיכובו על-ידי השוטרים חלפה תקופה קצרה בת כחודש, וכי אין מצופה ממנו בנסיבות אלה לברר היכן מצוי ההליך נגדו, בפרט על רקע עדותו כי הבין מעורך דינו שהדיון נדחה.

הוסבר, לעניין זה, כי הרשעה בעבירה של נהיגה בפסילה מכוח עצימת עיניים שמורה למקרים חריגים, בהם קיימת ידיעה ברורה או קרובה לוודאי מצד הנהג על העונש, תוך הימנעות מלברר על הנושא. הנאשם סיפר, בהקשר הזה, כי בזמן שעוכב בדרך צלצל לעורך דינו כדי לברר את פשר העניין, והשופט קבע שאף עדות זו פועלת לטובתו ומחזקת את תום-לבו וגרסתו כי הלכה למעשה, לא ידע על השלילה.

הכרעת הדין נחתמה, אם כן, בזיכוי הנהג מהאישום שיוחס לו.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.