נדחתה תביעה נגד מוכר דירה עם "רטיבות מוסתרת"

הרוכש סיפר שגילה על הליקוי כששבר תקרת גבס. טענתו שהמוכר התקין אותה כדי להסתיר ממנו נדחתה: "האשמה קשה שמוטב לולא הועלתה"

בית משפט השלום בהרצליה דחה לאחרונה תביעה שהוגשה נגד מוכר דירה, בטענה שהסתיר מהרוכש רטיבות ועל כן חייב לפצותו. השופטת אילת הרנוף שוכנעה שהלכה למעשה האיש לא ידע על הליקוי, שהוחבא עובר לעסקה בתקרת גבס, ואף לא צריך היה לדעת עליו - ומכאן שאין לראותו כמי שהפר את הסכם המכר.

תחילת הפרשה ביולי 2022, אז חתמו הצדדים על הסכם למכירת דירת הנתבע שבבת-ים לתובע. בחוזה הצהיר המוכר שלמעט מוקד רטיבות הידוע לצדדים - ואשר יטופל עד למועד המסירה - "אין בעיות רטיבות ו/או נזילות בדירה". כחודש לאחר החתימה נכנס הרוכש לדירה, הנמצאת בבניין ישן בן כ-50 שנה.

בתביעה שהגיש לבית המשפט סמוך לאחר מכן, סיפר הקונה כי במסגרת שיפוץ שערך עם כניסתו לדירה - במהלכו שבר תקרת גבס בסלון - גילה לתדהמתו "רטיבות מוסתרת" שם. הוא האשים את המוכר בידיעתו עליה עובר לעסקה, ובהסתרתה בכוונה באמצעות הנמכת התקרה. לשיטתו האיש הפר את ההסכם, ועליו לפצותו ביותר מרבע מיליון שקל.

מנגד טען המוכר שלא ידע, ואף לא יכול היה לדעת, על הרטיבות הנטענת. לדבריו קנה את הדירה ב-2016 עם תקרת הגבס, ובטח שלא התקין אותה במטרה להסתיר מהתובע ליקוי כזה או אחר. לאור זאת נטען שעל התביעה להידחות.

שני צדדים תמי לב

השופטת הרנוף דחתה בשתי ידיה את גרסת הרוכש לפיה המוכר פעל ממניעים זדוניים. "טענת התובע כי הנמכת תקרת הגבס נועדה אך ורק על מנת להסתיר את הרטיבות נטענה בעלמא ולא הוכחה", כתבה והוסיפה: "מדובר בהאשמה קשה אשר מוטב היה שלא תיטען ללא כל בסיס עובדתי".

התרשמות השופטת הייתה שהלכה למעשה, לא הרוכש ולא המוכר ידעו, בכוח או בפועל, על הרטיבות המוסתרת. היא הבהירה שלא מצופה היה מהנתבע להרוס את תקרת הגבס כדי לבדוק מה יש מעליה: "מדובר בדירה יד שנייה שנבנתה לפני כ-50 שנה, ואין מקום לדרוש מהמוכר לשבור קירות, תקרה או ריצוף, על מנת לבחון את מצבם טרם המכירה".

השופטת סיכמה חלק זה בקובעה שמדובר בשני צדדים תמי לב, כאשר נשאלת השאלה מי מהם צריך לשאת בסיכון לכך שלאחר המסירה יתגלו ליקויים שאף אחד מהם לא ידע עליהם. מסקנתה הייתה שעל רקע גיל הדירה והצהרת התובע שהוא קונה אותה כפי שהיא ("As Is") - הרי שהסיכון האמור רובץ לפתחו, ואין מדובר בהפרת חוזה מצד המוכר.

מלבד זאת, העירה השופטת לקראת סיום, עצם הרטיבות - כמו גם מידת חומרתה, אופן תיקונה ועלויות התיקון - כלל לא הוכחו בראיות מטעם הרוכש, ודי בטעם זה כשלעצמו על מנת להביא לדחיית תביעתו.

סוף דבר התביעה נדחתה במלואה, והרוכש חויב לשלם למוכר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 35 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד בנימין משיח ו/או עו"ד שחף נעמן
• ב"כ הנתבע: עו"ד דוד מססה או עו"ד אלעד עפארי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.