האברך מכר צ׳קים שלו תמורת 300 שקל לאדם שהבטיח שיפקיד לחשבונו את הסכום שנכתב בהם (כ-34,000 שקל). אף שהסכום לא הופקד, הוא חויב לפרוע את הסכום.
ב-2017 חברת לניכיון צ׳קים ביקשה לממש שני צ׳קים על סך 16,900 שקל כל אחד שנמסרו לידיה ולא כובדו. האברך שחתם על הצ׳קים סיפר שמכר אותם לאדם שלישי תמורת כמה מאות שקלים אך האחרון הונה אותו ולא הפקיד לחשבונו את סכומם כפי שהבטיח. לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי את טענת החברה כי האברך צריך לעמוד מאחורי חתימתו.
ההליכים נפתחו כשחברת ״י.ס. נחמן יזמות״ הגישה לביצוע בהוצאה לפועל את שני הצ׳קים. האברך התנגד והדיון הועבר לבית משפט השלום בתל אביב. לטענת האברך, הוא מסר שלושה שיקים לבקשת אדם אחר שהבטיח לו שיעביר לחשבונו את סכום ההמחאות לפני שיגיעו מועדי הפירעון. הוא הסכים לאחר שהאיש שילם לו עבור כל צ׳ק 300 שקל. הוא הוסיף שעסקאות דומות נערכו עם כמה מחבריו האברכים.
לדבריו, את התשלום על הצ׳ק הראשון האיש כיסה אך לא העביר כספים לכיסוי הצ׳ק השני. בהיעדר כיסוי הבנק לא כיבד את הצ׳ק והוא חזר. בשלב זה הוא פנה לבנק וביקש לבטל את הצ׳ק הנוסף.
האברך, שיוצג על ידי עו״ד יונתן קיוול ועו״ד שלמה גוגיג, העלה טענת ״כישלון תמורה מלא״ שלפיה החברה לא נתנה תמורה כלשהי בעד הצ׳קים ותפקידה התמצה בגבייה. בנוסף הוא טען שהיא הייתה שותפה להונאה. בנסיבות אלה לדבריו היא אינה ״אוחזת כשורה״ לפי פקודת השטרות ואין לממש את הצ׳קים.
החברה, שיוצגה על ידי עו״ד יהונתן ישר ועו״ד גל קירלי, טענה בין היתר כי מדובר ב״צ׳קים טובה״ (צ׳קים שבהם החותם משאיל את שמו לאדם אחר בלי תמורה) ולכן למרות שהאברך לא קיבל תמורה על הצ׳קים (למעט עמלה), עליו לפרוע אותם. היא הדגישה כי בצ׳קים מסוג זה היא אינה צריכה להוכיח סטנדרט גבוה של ״אוחזת כשורה״ ודי בכך שייקבע שהיא ״אוחזת בעד ערך״, כלומר, שנתנה תמורה בעד הצ׳קים.
בית משפט השלום בתל אביב קבע שהחברה אינה ״אוחזת כשורה״ מאחר שהצ׳קים הגיעו אליה כששם הנפרע ריק והיא הוסיפה את שמה באמצעות חותמת. עוד נקבע כי אף שאין הוכחה שהחברה הייתה שותפה למעשים, היא לא הוכיחה ששילמה תמורה כלשהי עבור הצ׳קים.
החברה ערערה על פסק הדין וטענה שבית המשפט התעלם מראיות המוכיחות שהיא שילמה על הצ׳קים את הסכום הנקוב בהם (בניכוי דמי ניכיון) ומטענתה המרכזית כי הצ׳קים ניתנו כ״צ׳קים טובה״.
נזיד עדשים
השופטת אביגיל כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את עמדת עורכי הדין ישר וקירלי והפכה את פסק הדין של בית משפט השלום. היא הבהירה כי מהעדויות עולה בבירור שמדובר ב״צ׳קים טובה״ שמסרו קבוצת אברכים שהתפתו בנזיד עדשים לתת צ׳קים שלהם תמורת מאות שקלים בודדים, מתוך אמונה שהסכום יופקד בחשבונם.
לדבריה, ביחס לצ׳קים מסוג זה קובעת הפקודה כי החותם חייב כלפי אוחז בעד ערך ולא משנה אם מקבל השטר ידע בשעה שנטל אותו שהחותם הוא רק צד מיטיב או לא.
היא הדגישה כי אין הוכחה שהתובעת הייתה שותפה לנטילת הצ׳קים מהאברכים וטענות הזיוף והרמאות לא התקבלו בערכאה הדיונית.
השופטת סיכמה כי החברה הוכיחה שנתנה ערך בעד הצ׳קים ובנסיבות אלה על האברך לעמוד מאחורי חתימתו ולפרוע אותם.
האברך חויב בהוצאות ושכ״ט בסך 10,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין