אישה בת 38 ואם לשני ילדים קטנים, חלתה באלצהיימר נדיר וקשה, עד כדי כך שאינה מזהה את בני משפחתה. הדיינים התגברו על הקשיים ההלכתיים והותירו לבעלה לשאת אישה נוספת.
בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע קיבל לאחרונה את בקשתו של גבר נשוי ואב לשניים, והתיר לו לשאת אישה שנייה. שלושת הדיינים – הרב אליהו אריאל אדרי, הרב משה שפיינר והרב אברהם צבי גאופטמן – קבעו כי לנוכח מצבה של אשתו של המבקש, הסובלת מאלצהיימר מאושפזת במוסד, יש הצדקה לאפשר לו לשאת אישה נוספת.
השניים נישאו לפני כ-10 שנים, ולהם שני בנים בני 10 ו-6. לפני כשנתיים אובחנה אשתו – כיום בת 38 – עם מחלה ניוונית. מומחים שבדקו אותה העריכו שקרוב לוודאי כי מדובר בסוג של אלצהיימר, וציינו כי מדובר במקרה נדיר ביותר על רקע גנטי.
ההתדרדרות היתה מהירה, ולפני מספר חודשים היא אושפזה במוסד בשל חוסר יכולת של משפחתה להתמודד עם המחלה, שגרמה לכך שהיא נזקקת לעזרה צמודה ברחצה והלבשה, ואף שיפוטה פגום ביותר – היא אינה מסוגלת "להבחין בין טוב לרע", כפי שכתב פסיכיאטר בחוות דעתו, ובקושי מזהה את בני משפחתה. לאור זאת, אף נטען כי אינה מבינה משמעות של קבלת גט.
במכתבים נוספים מרופא המשפחה ומפסיכיאטר נוסף, עלה כי גם אמה ושני אחיה נפטרו בגיל צעיר מאותה תסמונת נדירה.
אחותה, שמונתה כאפוטרופסית עליה לצרכי ההליך, הסכימה לכך שלבעלה יינתן היתר לשאת אישה שנייה.
לעזור לילדים
"הלב הומה וכל עין תיזל דמעה על ייסוריה של אשה זו הנדכאת בייסורים שבדרך הטבע אין מזור למחלתה. מוטל עלינו להיות לה לסעד ומגן וכן לאפשר לבעלה לגדל את שני הבנים", כתבו הדיינים, והוסיפו כי "בית הדין ביאר לבעל שהיתר הנישואין לא יפטרהו מחובותיו כלפי אשתו. הבעל הסכים למלא כל חובה כלפי אשתו, גם לאחר שיותר לו לישא אשה אחרת".
מרבית פסק דינם של הדיינים, שציינו כי מדובר במקרה "קורע לב", הוקדש לסוגיות והקשיים ההלכתיים שהעלה המקרה, למשל חרם "דרבנו גרשום", שאסר על נישואין ליותר מאישה אחת (ושינה את המבנה המשפחתי בקרב יהודים רבים לאורך הדורות).
בסופו של דבר, הדיינים סברו כי ניתן לתת למבקש היתר, בין היתר בשל היותו שייך לדין קהילת הספרדים, שלא קיבלו עליהם את חרם רבנו גרשום שלא לשאת אישה נוספת.
הדיינים הוסיפו, בין השאר, כי במקרה זה לא מדובר על סיבות כגון מניעת קטטה, עיגון, או החשש שיישא אישה במדינה אחרת, אלא בבעל שמעוניין לשאת אישה שנייה רק בשל מחלתה האנושה וחשוכת המרפא של אשתו, שאינה "בת דעת".
בתוך כך הדיינים הזכירו שהבעל התחייב – גם מכח כתובתו – להשתתף מדי חודש בתשלומים על ההחזקה והטיפול באשתו במוסד שבו היא מאושפזת.
בהמשך, הדיינים הצביעו על טעמים נוספים, למשל העובדה שהמבקש טרם זכה לבת, וכן כי בכך שיישא אישה, הדבר יוכל להביא תועלת לילדיו, הזקוקים לדמות אם, שאף תעזור לו לטפל בהם.
בסיום דבריהם, הדיינים הבהירו כי יש להעביר את פסק הדין לאישור נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף. עם קבלת אישורו, הבעל יזומן לצורך ביצוע התחייבויותיו ויינתן ההיתר בפועל.
· ב"כ המבקש: טו"ר ניסים אדרי
עו"ד רחל דון יחייא
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין