בתביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים ובתם נטען כי שיהוי באבחון צהבת ילודים הוביל לפגיעה מוחית, לקות שמיעה ובעיות מוטוריות
בבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי רבין (בילינסון) ושירותי בריאות כללית, בה טוענים בת 13 והוריה כי הבת שוחררה לאחר לידתה מבית החולים ללא הנחיות למעקב אחר צהבת, למרות גורמי סיכון משמעותיים שחייבו בדיקות מעקב ומבלי שזומנה לבדיקת בילירובין חוזרת. עוד נטען כי לאחר השחרור האם התקשרה לדווח לקופת החולים שבתה צהובה אך התבקשה להגיע מחר כי המרפאה עמוסה וזה לא קריטי, כל הילדים צהובים. למחרת כבר היה מאוחר.
בכתב התביעה שהגישו באמצעות עו"ד אורלי לאש, ההורים מספרים שהכל התחיל בהריון תקין ולידה רגילה של בתם השנייה. לדבריהם, לאחר הלידה האם דאגה לעדכן את הצוות בבית החולים ובתינוקיה שבלידה הקודמת הייתה לבתה הבכורה צהבת עם ערכים גבוהים.
בתיעוד המעקב מבית החולים נכתב כי ביום שלאחר הלידה צבע העור של התינוקת תקין ואולם בהמשך אותו יום וביום שלאחר מכן צוין צבע עור "גוון".
ביום זה האם ובתה כבר שוחררו מבית החולים לאחר סדרת בדיקות שגרתיות שכללו בין היתר בדיקת סקר שמיעה, בדיקה גופנית, ובדיקה נוירולוגית - כולן יצאו תקינות. לעומת זאת, בדיקת בילירובין לגילוי צהבת שבוצעה לקראת השחרור הדגימה תוצאה שלטענת ההורים מנבאת סיכון לצהבת חמורה.
ההמלצות במכתב השחרור היו סטנדרטיות וכללו הנקה ומעקב בטיפת חלב. הרובריקה לגבי צהבת לעומת זאת נותרה ריקה – ללא המלצה.
כעבור יומיים בביתה התקשרה האם לרופא ילדים של הכללית על מנת לתאם הגעה למרפאה באותו יום. לדבריה, היא עדכנה את הרופא שבתה התינוקת נראית צהובה ולאחר שהשיבה לשאלתו כי הבת יונקת הוא אמר לה שהמרפאה עמוסה, וביקש שתגיע למחרת. לטענת האם, כשהקשתה ושאלה האם לא מדובר במצב קריטי הרופא השיב "לא קריטי שהתינוקת צהובה, כל התינוקות צהובים".
זוהרת בצהוב
על פי הנטען התביעה, בליל אותו יום התינוקת הפסיקה לינוק והפכה אפאטית. בבוקר, מיד עם פתיחת המרפאה האם הגיעה עמה לבדיקה והרופא אמר ש"היא זוהרת בצהוב" והפנה אותה מיידית לבית חולים. ההורים הגיעו לבסוף לבית החולים שניידר, שם בוצעה בדיקת דם דחופה שהדגימה ערך גבוה מאוד של בילירובין. פרופ' בשניידר אף שאלה "איפה ילדת? מי שחרר אתכן עם כזה בילירובין?"
הילדה אושפזה בטיפול נמרץ בשניידר. ערכי הבילירובין המשיכו לטפס והוחלט לבצע שיחלוף דם פעמיים, לאחריו נזקקה הילדה לטיפול פוטותרפיה (טיפול באור) במשך יומיים עד שרמת הבילירובין ירדה לערך תקין.
ביממה השמינית לחייה החלו להתגלות סימנים ראשונים לנזק. בתביעה נטען כי הרעלת הבילירובין גרמה לפגיעה מוחית, שמתבטאת בין היתר בחרשות עצבית וקשיים מוטוריים. בגיל שנה כבר הותאמו לילדה מכשירי שמיעה, ולאורך חייה היא נזקקה למכלול טיפולים פרא רפואיים: ליווי התפתחותי, טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, קלינאית תקשורת, טיפול רגשי באומנות, רכיבה טיפולית, ספורט טיפולי וריפוי בעיסוק.
כיום היא לומדת בכיתה רגילה אך זקוקה להנגשה פרטנית ונעזרת במורת שילוב ומורת שמע.
משרותי בריאות כללית נמסר כי כתב התביעה התקבל בימים אלו ותגובה על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין