הוועדה הרפואית התכנסה כדי לקבוע אם הילד זכאי לקצבת ילד נכה, ופעמיים הגיעה למסקנה שהוא כלל אינו סובל מאלרגיה קשה המצדיקה את הגדרתו כנכה. בית הדין מתח ביקורת נוקבת על הוועדה והורה לדון בהרכב חדש.
הוועדה הרפואית התעלמה ממסמכים רפואיים שהיו בפניה ומהוראות פסק הדין שהורה לה להתייחס לחוות הדעת החדשה, ולמעשה, נדמה שכבר הייתה "נעולה" בעמדתה שלא לאשר לקטין קצבת נכות – כך סברה השופטת כרמית פלד מבית הדין לעבודה בתל-אביב, שקיבלה לאחרונה את ערעור הקטין והורתה על כינון וועדה בהרכב חדש.
הוריו של הקטין הגישו לפני מספר שנים בקשה לביטוח לאומי, להכיר בבנם כסובל מאלרגיה חמורה ומסכנת חיים, כ-4 שנים לאחר שטעם את החטיף המוכר והאהוב – במבה – והובהל למיון עם קשיי נשימה.
לאחר שהביטוח לאומי דחה את בקשתם, השניים ערערו לבית הדין לעבודה, שקבע ב-2016 כי על הוועדה להתכנס שוב ולדון בעניין, בהתייחס לחוות דעת חדשה שהוגשה בעניינו, בנוסף למסמכים הרפואיים האחרים.
וועדת הערר, בה ישבו אותם מומחים, התכנסה בעקבות הוראות פסק דין, אך קבעה בשנית כי הילד אינו עונה לתנאים המזכים בתשלום גמלה לילדים נכים.
הוריו של הילד, שיוצגו על ידי עוה"ד ניסן מנו, ערערו מיד לבית הדין וטענו כי הוועדה פעלה בניגוד להוראות פסק הדין כשהתעלמה לחלוטין מהתשתית העובדתית שהניחו הורי הקטין. בהקשר זה נטען כי הוא אושפז במיון עם קשיי נשימה וטופל באדרנלין לפני ששוחרר, בעוד שהוועדה ציינה בהחלטתה כי הוא "שוחרר מהמיון ללא כל טיפול".
עוד נטען כי החלטת הוועדה נעשתה בניגוד לכללים שקבע המוסד בעצמו, בחוזר "ילד נכה", אשר לפי תקנותיו הקטין עמד בשתי החלופות שנקבעו בו: יש לו אלרגיה מסכנת חיים, המלצת רופא לשאת עמו מזרק "אפיפן" ועוד, ואף יש לו מסמך עדכני מרופא ריאות, המאשר קיומה של מחלת אסטמה פעילה.
בשם מרשיו, עוה"ד ביקש מבית הדין לבטל את החלטת הוועדה ולהשיב את עניינו לוועדת ערר בהרכב חדש.
בא כוחו של הביטוח הלאומי, עוה"ד אריק יעקובי, טען כי הוועדה דווקא מילאה אחר הוראות פסק הדין, שכן הבהירה בהחלטתה כי קיים מסמך רפואי אחד המצביע על היעדר הפרעות נשימתיות, ועל תגובה אלרגית שמופיעה רק על העור.
לגבי האשפוז במיון, נטען כי מדובר באירוע בודד ולא מסכן חיים, שהתרחש כ-4 שנים לפני הגשת התביעה, ושמלבדו אין תיעוד בדבר מצבים מסכנים חיים, "בטח לא בתדירות שמצדיקה השגחה קבועה".
התעלמה ממסמכים והוראות
השופטת ציינה כי למרות שהוועדה הונחתה בפסק הדין להתייחס לחוות הדעת החדשה שהוגשה מרופא הריאות, היא השיבה עליה רק באופן עקיף, בניגוד להנחיה, ודי בכך כדי לקבל את הערעור.
אך השופטת המשיכה וקבעה כי הוועדה התעלמה גם ממכתב השחרור מהמיון, כשציינה שהקטין שוחרר מהמיון ללא טיפול תרופתי וללא התייחסות למצבו הנשימתי. השופטת הצביעה על כך שעיון קל במכתב מעלה בבירור כי הילד הגיע לבית החולים במצב של נשמת ונפיחות בפנים ושוחרר רק לאחר שטופל בכמה סוגי תרופות.
לסיכום, השופטת הדגישה כי הוועדה לא עמדה בהוראות בית הדין וציינה כי מהחלטתה אף עלה חשש כי כלל לא הייתה פתוחה לדיון ענייני נוסף בעניינו של הילד, וכי היא "נעולה" בעמדתה.
לפיכך, השופטת קיבלה את הערעור, והורתה על כינון וועדה בהרכב חדש שתדון בעניינו של הילד מבראשית. הביטוח לאומי חויב בהוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.