מהי תביעת אבהות? מי מגיש אותה ולאן? האם ניתן לחייב את הגבר הנתבע לבצע בדיקת רקמות להוכחת אבהותו (או שלילתה)? מה התוצאה של תביעה כזו? עו"ד מאיה רוטנברג מספקת תשובות לשאלות.
יוני יצא עם החברים לבר השכונתי. אחרי ששתה כמה משקאות הוא המשיך לדירתו עם ענת, בחורה שפגש בבר, ואת הלילה הם סיימו במיטה. כמה חודשים לאחר מכן, כשיוני כבר היה בשיאה של מערכת יחסים רצינית ואף הציע לבחירת ליבו נישואים, הוא קיבל טלפון מעניין: על הקו הייתה ענת, אותה בחורה שעמה בילה לילה אחד חסר משמעות. ענת סיפרה לו שהיא בהיריון. יוני ההמום לא האמין למשמע אזניו ומרוב בהלה פשוט ניתק את הטלפון.
בחלוף מספר חודשים, מגיע שליח לביתם של יוני ובחירת ליבו עם מעטפה ובה שתי תביעות: האחת לאבהות והשנייה למזונות. יוני מעולם לא חשב שלסטוץ החד-פעמי יהיו השלכות עתידיות הרות גורל.
להצהיר על אבהות
תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית, שבסופה ניתן פסק דין הקובע אם אדם הוא אביו של קטין או לא. פסק דין זה יכול לשמש את הקטין ואת הוריו למימוש כל הזכויות, לרבות אלה הכלכליות, להן זכאי הקטין מאביו-מולידו.
את התביעה, המוגשת לביהמ"ש לענייני משפחה באזור מגוריו של הקטין, יכול להגיש אחד ההורים, אפוטרופוס שמינה ביהמ"ש או הקטין בעצמו. יש לצרף את היועמ"ש כנתבע – על מנת שייתן חוות דעת, שמטרתה העיקרית לוודא שהקטין לא ייפגע, כמו למשל כשיש חשש לממזרות.
ככלל, ביהמ"ש יורה על הוכחת האבהות באמצעות צו לעריכת בדיקת רקמות, שתוצאותיה הן ההוכחה הטובה ביותר לאבהות (או היעדרה). עם זאת, ביהמ"ש לא ייטה להורות על ביצוע הבדיקה במקרה הסבוך של חשש לממזרות (למשל, כשהנתבע טוען שאם הקטין הרתה לאחר בזמן שהיה נשוי לה). במקרה כזה, כדי שלא לפגוע במעמד הקטין, בירור האבהות ייערך בזהירות ומתינות, בהסתמך על ראיות משפטיות ונסיבתיות בלבד.
במקרה של בדיקת רקמות, האב, האם והקטין צריכים להתייצב לבדיקה, הנערכת במרכז רפואי באמצעות דגימת דם או רוק, ותוצאותיה סודיות ומסווגות. לרוב, תוצאות הבדיקה הן שיכריעו את גורל התביעה.
השלכות והשפעות
לפסק דין בתביעות אבהות ישנן השלכות רבות, שכן הכרה באדם כאביו של קטין מחייבת אותו בתשלום מזונות עד הגיע הקטין לגיל 18 (ולעיתים גם לתקופת הצבא), ואף עשויה לחייבו לקיים עמו הסדרי ראייה. במידה והאב אינו מעוניין בקשר כלשהו עם הילד, הדבר עלול להגדיל משמעותית את גובה המזונות שיצטרך לשלם לו.
מה קורה כשמסרבים?
באוגוסט השנה נשלחה אם, שסירבה לביצוע הבדיקה במסגרת תביעת אבהות שהגיש האב, לעשרים ימי מעצר והוטל עליה גם קנס כספי.
פסיקה זו (תמ"ש 56017-01-14) קצת קיצונית ונבעה מנסיבות המקרה, בהן התגלה כי האם סירבה במטרה להכשיל את תביעת האבהות. לרוב, בתי המשפט אינם נוטים לכפות את ביצוע הבדיקה. עם זאת, הסירוב ישמש כראיה לכך שהמסרב או המסרבת מנסים להסתיר את האמת, מה שעלול לעמוד לחובתם.
במקרה כזה, כדי למנוע את רוע הגזרה, יכול הנתבע לנמק את סירובו בנימוק הגיוני או לטעון שאבהותו מוטלת בספק משום שבתקופה הרלוונטית האם ניהלה מערכות יחסים נוספות.
במקרה שהוכרע ב-2005 העלה אב את הטענה שאינו חייב לערוך בדיקת רקמות כי האם ניהלה בו בעת מערכת יחסים עם גבר נוסף, שהיה עליה לצרפו לתביעה אך לא עשתה זאת. ביהמ"ש קיבל את הטענה – לא חייב אותו לערוך בדיקה ואף לא ייחס את סירובו לרעתו מאחר שקיימת הסתברות שווה שהקטינה היא של כל אחד מהגברים.
כדאי לדעת: ממצאי בדיקת הרקמות הינם ברמת 99.9% ועל כן הם ברמת הוודאות והם לא ניתנים לערעור או להשגה אלא אם יוכח כי תוצאות הבדיקה זויפו.
למה לי אבהות?
הוכחת האבהות חשובה משום שהיא מגשימה את זכותו של הילד לדעת מיהו אביו – ידיעה חשובה ביותר להתפתחות הילד ולעתידו ויכולה אף למנוע את נישואיו לקרובי משפחה בעתיד.
הוכחה נחרצת בפסק דין לאבהות תאפשר לקטין להגשים את הזכויות הכלכליות המגיעות לו מאביו ויכולה אף להביא לשינוי התפיסה ולקיום קשר בין האב ליוצא חלציו, גם אם בתחילה סירב להכיר באבהותו.
נכון, לעיתים המשמעויות הכלכליות של פסק דין כזה אינן פשוטות: האב עלול למצוא עצמו מחויב בתשלום מזונות חודשי ולעיתים אף לשלם רטרואקטיבית על השנים שבהן לא פרנס את הילד, ומדובר בסכומים שעלולים להצטבר למאות אלפי שקלים. מה גם, שאף אם יתברר שאינו האב הביולוגי, לא תמיד הוא יוכל לגבות את המזונות ששילם בעבר בחזרה.
לצד כל הדברים השליליים, לכאורה, יכולה התביעה להגשים את זכותו של האב לדעת מיהם ילדיו, לשנות את תפיסתו ולהביא לקרבה ואחווה. ולמי שהתגלה שאינו האב – זה יוכל לנשום לרווחה ולהמשיך הלאה בחייו ללא דאגה.
* עו"ד מאיה רוטנברג עוסקת בדיני משפחה.
**המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין