כהן וגרושה נפרדו – ולא הוכרו כידועים בציבור

השופטת קבעה כי מאחר שמדובר בזוג חרדי שממילא התקשה לממש את הקשר, אין לראות במניעה ההלכתית להינשא כשיקול בעד מתן ההכרה. המשמעות: האישה לא תקבל חצי מדירה שרכש האקס בתקופת הזוגיות

הם הלכו כנגד המוסכמות במגזר שאליו הם משתייכים, וניהלו זוגיות: הגבר, כהן רווק, נודה בבית הכנסת בשל מערכת יחסים שניהל עם גרושה ואם ל-4. לאחר פרידתם עתרה האחרונה, מנכ"לית בחברה, להכיר בשניים כידועים בציבור, ולקבל חצי מדירה אותה רכש האקס במהלך הזוגיות. השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט מבית המשפט למשפחה בירושלים דחתה אותה לאחרונה, תוך חיובה בהוצאות.

התובעת והנתבע הכירו ב-2016. חרף האיסור ההלכתי להתחתן והיותם בני המגזר החרדי, השניים ניהלו זוגיות – אשר הייתה לה השלכות לא פשוטות, לפחות על חיי הגבר: בפסק הדין צוין שהוא נודה מתפקידיו ככהן בבית הכנסת, ולא עלה ראשון לתורה כמקובל. ב-2021 עברו השניים לגור יחד, וכחצי שנה לאחר מכן רכש הנתבע דירה תמורת 1.13 מיליון שקל.

בחלוף שנתיים נוספות, בדצמבר 2023, בני הזוג נפרדו. או אז הגישה האישה, מנכ"לית בחברה, את התביעה לבית המשפט, להצהרה עליה כבעלי חצי מהנכס. לשיטתה השניים היו "ידועים בציבור", כאשר הדירה נרכשה במהלך מערכת היחסים מתוך כוונת שיתוף - ומכאן שיש לחלקה ביניהם.

לעומתה טען הגבר שאומנם ניהל זוגיות עם האישה, אך לא ברמה של "ידועים בציבור". הוא הציף, בהקשר הזה, את הספקות שהיו לו בנוגע למערכת היחסים הלא מקובלת במגזרו, בעיקר נוכח הנידוי הדתי שחווה וחוסר היכולת להביא עם התובעת ילד משותף, מכיוון שיהיה "חלל" (=צאצא שנולד כתוצאה מנישואי כהן ואישה האסורה עליו, שעל-פי ההלכה מאבד את קדושת הכהונה).  

נכס להשקעה שנקנה מכספיו

אף שבמצב רגיל מניעות הלכתית להתחתן מורידה, על-פי הפסיקה, את רף הראיות הנדרש לצורך הכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" – במקרה זה, קבעה השופטת דבירי-רוזנבלט, שונים הם פני הדברים: היא חידדה ש"מדובר באנשים השייכים למגזר החרדי, אשר העובדה שהם חיים יחד ללא נישואין כדת משה וישראל הפריעה להם, ובעיקר לנתבע", לרבות נידויו בקהילתו ואי-היכולת להביא תינוק משותף.

משכך, ובנסיבות ספציפיות אלה, כתבה השופטת, "בהן הצדדים, ובעיקר הנתבע, התנהלו עם ספקות באשר לעתידם המשותף – סבורתני כי העובדה שהצדדים לא יכלו להינשא, לא מורידה את הרף הראייתי לבחינת השאלה האם הם היו ידועים בציבור, אלא מהווה נדבר נוסף בבחינת השאלה באשר לכוונת הצדדים באשר למערכת היחסים ביניהם ומהותה".

מסקנת השופטת, לאחר סקירת הראיות, הייתה שבין הצדדים אומנם הייתה זוגיות, ברם לא כזאת המתאפיינת בקשירת גורל של האחד עם השנייה, תוך ניהול משק בית משותף ושיתוף רכושי. הודגש, לעניין זה, שהדירה מושא ההליך נקנתה לצרכי השקעה ולא למגורים, מכספי הנתבע, וכי הצדדים חיו יחד עד לקנייתה למשך כחצי שנה בלבד.

"לא מצאתי כי הצדדים עונים על הגדרת ידועים בציבור ולא מצאתי כי היה ביניהם שיתוף רכושי. לא מצאתי כי לצדדים הייתה שותפות זוגית, לפיה הם הסכימו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מרבית הזכויות והחובות הכלכליות של מוסד הנישואין", סיכמה השופטת. התביעה נדחתה, והאישה חויבה לשלם לבן-זוגה לשעבר 25 אלף שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד יגאל זנדר
• ב"כ הנתבע: עו"ד ג'וליה אדרי 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.