כ-800 אלף שקל לכבאי שנפצע בעבודה

בן ה-36 עבר שתי תאונות עבודה תוך שנה וחצי. הוא נעדר חודשים ארוכים מהתחנה ולבסוף עבר לתפקיד מנהלתי לאחר שנפסל מלשמש כלוחם אש

כבאי שעבר שתי תאונות עבודה תוך פחות משנה וחצי יקבל פיצויים והוצאות בסך למעלה מ-800 אלף שקל. עיקר פסק הדין של המחוזי בלוד עסק בתאונה הראשונה, שעניינה היתקלות בתא ציוד של כבאית במהלך מילוי מים. השופט עבאס עאסי קבע לאחרונה שמדובר ברשלנות של המדינה, כמעסיקתו, משלא פיקחה עליו מספיק לאחר שהיה תשוש מאירוע כיבוי שריפה.

במועד התאונה הראשונה, מאי 2018, שימש התובע ככבאי מבצעי. פציעתו אירעה כשנתקל בתא ציוד של כבאית אשר היה פתוח בעת מילוי מים, בתום טיפול באירוע שריפה. מומחי בית המשפט בתחומי האורתופדיה, הנפש והכאב, העמידו את נכותו המשוקללת בגין התאונה על כ-26%.

לשיטת הכבאי התאונה קרתה בשל רשלנות של המדינה, כמעסיקתו, נוכח חובה שהייתה לסגור את דלתות ומדפי הכבאית בעת מילוי מים. לדבריו אחרי האירוע החל לסבול מבעיות נפשיות ומכאבים שהגבילו את יכולתו לבצע פעילות פיזית ממושכת - עד שוועדה רפואית של שירותי הכבאות פסלה אותו ממילוי תפקיד כבאי מבצעי, והוא נאלץ לעבור לעבודה מנהלתית בתום תשעה חודשי היעדרות.

מנגד טענה המדינה שאין ולא הייתה חובה לסגור את דלתות הכבאית במהלך מילוי מים. לשיטתה התאונה קרתה במהלך פעולה שגרתית ולא לחוצה, לאחר שהצוות עליו נמנה התובע סיים פעולת כיבוי רגילה, ורק בשל חוסר תשומת לב מצדו. מכאן, לטענתה, שהיא אינה אחראית לתאונה.

מחדל של מפקד הצוות

השופט עאסי אומנם קיבל את טענת המדינה לפיה לא הייתה הוראה או הנחיה ברורה לסגור את דלתות ותאי הכבאית בעת מילוי מים, ואולם עדיין קבע שהיא התרשלה בנסיבות העניין, באי-פיקוח על התובע - שהיה תשוש לאחר אירוע כיבוי השריפה.

"לאחר כיבוי השריפה והגעה למילוי המים, התובע נשאר בתא הכבאית כדי לנוח ולהתאוורר; לדעתי הדבר היה אמור למשוך את תשומת ליבו של מפקד הצוות בנוגע למידת הריכוז של התובע והכשירות המבצעית שלו", כתב השופט ופסק: "התובע הוכיח התרשלות הנתבעת כלפיו בשל מחדל פיקוח מצד מפקד הצוות".

לצד זאת השית השופט על הכבאי אשם תורם בשיעור בלתי מבוטל (40%), נוכח היעדר הלחץ שבו היה הצוות עליו נמנה בעת מילוי המים, והכרתו היטב את סביבת עבודתו, כמו גם עיסוקו בפעולה שגרתית ולא מבצעית עובר לתאונה.

על הרקע הזה קבע השופט שעל המדינה לפצות את הכבאי בשל התאונה הראשונה, לאחר ניכוי אשמו התורם, ב-617,120 שקל, זאת בגין ראשי הנזק השונים כדוגמת הפסדי שכר לעבר, גריעה מכושר ההשתכרות וכאב וסבל. כמו כן נפסקו לצעיר בשל תאונה זו שכ"ט עו"ד של 145,640 שקל והוצאות משפט.

אשר לתאונה השנייה, צוין בפסק הדין שמדובר בתאונת דרכים קלה שהוכרה בביטוח לאומי כתאונת עבודה, עם נכות מזערית של 3.35%. השופט פסק עבורה לתובע 39,300 שקל נוספים בגין רכיבי הנזק השונים, בתוספת שכ"ט עו"ד של כ-6,000 שקל והוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עו"ד ע' חרל"פ ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ש' איבצן ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.