בית המשפט הכריע לפני מספר ימים בסכסוך עסקי, כשקבע את זכאותו של קבלן עצמאי למחצית מהכנסותיה של חברת בנייה עמה עבד בשיתוף פעולה.
לפני 11 שנים החל הנדסאי בניין לעבוד בתור קבלן עצמאי עם חברת "תשתיות הנדסה וניהול" (תה"ן), המתמחה בניהול פרויקטים בתחום הבנייה.
על פי הסיכום בינו לבין בעל החברה, נקבע שהצדדים יתחלקו ברווחים באופן שווה. עם זאת, הסיכום לא עוגן בכתב, ולפני שש שנים נקלעו הצדדים לסכסוך עסקי על רקע חלוקת הכספים.
הקבלן האשים את בעל החברה בכך שהוא מתחמק ממנו ולא חושף בפניו נתונים כספיים, ובשנת 2012 החליט להגיש נגדו ונגד החברה תביעה בבית משפט השלום בחיפה.
לדברי הקבלן, הוא ובעל החברה סיכמו בעל פה על הקמת שותפות עסקית לצורך ניהול הפרויקטים, במסגרתה הסכימו לשאת בהוצאותיהם בנפרד, אך להתחלק בהכנסות. להערכת הקבלן, הנתבע והחברה חייבים לו כמיליון שקל עבור חלקו בשותפות.
מנגד, הנתבע הכחיש את הטענה שלפיה התובע היה שותף שלו, וטען כי הוא שימש כמפקח חיצוני מטעם החברה.
לגרסתו, לא רק שהתובע קיבל את כל המגיע לו, אלא שהוא קיבל 146,000 שקל יותר מכך, עקב טענותיו למצוקה כספית, וכעת עליו להשיב אותם.
בכל מקרה, לשיטת הנתבע, לתובע אין כל עילה אישית נגדו, שכן כל הפעילות העסקית התבצעה באמצעות החברה.
"מעין שותפות"
השופטת איילת הוך-טל קיבלה את טענת הנתבע, שלפיה אין ולא הייתה יריבות אישית-משפטית בינו לבין התובע, שכן אין מחלוקת שהתובע ניהל את הפרויקטים מטעם החברה, וקיבל דרכה את שכרו.
משכך, השופטת הסבירה שככלל, הרציונל הטבעי בשותפות מחייב חלוקה של השותפים גם ברווחים וגם בהוצאות.
אלא שהתובע עצמו טען לשותפות בהכנסות בלבד, ולפי השופטת הוך-טל, "יציר כלאיים זה אינו מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר". לכן, השופטת דחתה את הטענה לפיה יש להכיר בו כשותף עסקי של בעל המניות או החברה.
עם זאת, השופטת הדגישה כי התובע לא היה עובד שכיר של החברה, אלא קבלן חיצוני, שעבד עמה במה שנראה כ"מעין שותפות".
את קביעה זו ביססה השופטת על עמדת הנתבע עצמו, שהודה כי התובע קיבל מהחברה כספים עבור ההכנסות המיוחסות לשירותיו מהפרויקטים המשותפים.
לפיכך, השופטת הבהירה כי יש מקום לבדוק האם מגיעים לתובע כספים נוספים, מעבר לסכום ששולמו לו על ידי הנתבעים. לאחר עיון בראיות הצדדים ובמסמכים המעידים על הכנסות החברה מפרויקטים משותפים, השופטת קיבלה את טענת התובע שלפיה החברה לא העבירה לו את כל הכספים להם היה זכאי.
בהתאם, השופטת הורתה לחברה לשלם לו 427,435 שלא שולמו לו עבור חלקו מהכנסות הפרויקטים המשותפים, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 70,000 שקל, והוצאות משפט בסך 7,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אלון זאב הלפטר
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין