המשנה לאב בית הדין להגבלים עסקיים, השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור, קבעה כי קבוצת ישראכרט לא תוכל להצטרף כצד להליך בקשת חברות לאומי קארד וויזה כ.א.ל. לאישור הסדר כובל בתחום העמלות הצולבות של סליקת כרטיסי אשראי מסוג ויזה. בקשתה של קבוצת ישראכרט הוגשה 8 חודשים מיום פרסום ההודעה ברשומות ובכך חרגה מן המועד שנקבע על פי חוק ההגבלים העסקיים, הקובע - 30 יום.
המבקשות; בנק לאומי, לאומי קארד, דיסקונט והבינלאומי הראשון, הגישו בקשה לאישור הסדר כובל בתחום העמלות הצולבות של סליקת כרטיסי אשראי מסוג ויזה. העמלה הצולבת (עמלת מנפיק) היא זו המופרשת מן העמלה הכללית, אותה משלם בית עסק לחברת כרטיסי האשראי המסליקה את הכרטיס, לבנק או חברת כרטיסי האשראי אשר הנפיקה את הכרטיס.
חברת ישראכרט טענה כי קביעות שייקבעו על ידי בית הדין בעניין העמלה הצולבת ישפיעו גם על העמלה הצולבת אותה תשלם או תגבה קבוצת ישראכרט ועל כן היא בחזקת "אדם העלול להיפגע מהסדר כובל".
בית הדין קיבל את עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, כי צירוף קבוצת ישראכרט יסרבל את הדיון ויסיטו למחלוקות מסחריות בין צדדים מתחרים וכי איחורה הלא מנומק של הבקשה - אינו מקובל.
בנימוקה של קבוצת ישראכרט כי יש ביכולתה להציג "תמונה מלאה ושלמה של עולם כרטיסי האשראי בישראל", פסק בית הדין בהתבססו על ערר 10,11/99 די.בי.אס. שירותי לווין בע"מ נ' תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ: "אם בידה של המבקשת מידע וראיות העשויות לתרום לדיון, אין מניעה כי תעמידם לרשותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר חזקה עליו שידע לעשות בו שימוש מושכל שיתרום לבירור ההליך".
כאמור דחה ביה"ד את הבקשה, אך הזמין את המבקשת להציג ראיות או טענות מטעמה, וזאת באמצעות הממונה.
בש"א 7518/02 קבוצת ישראקרט נ' בנק לאומי ואח'
למדור הגבלים עסקיים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.