טענתו של אב לארבעה כי אמא שלהם צריכה לחלוק איתו בנטל המזונות נדחתה לנוכח פערי הכנסות עצומים של 50:1 לטובתו והעובדה שעזב את הארץ והשאיר אותה לדאוג לילדים לבדה
ילדים שחיו באחוזת פאר עם בריכה, קולנוע ומגרש טניס ונסעו פעמיים בשנה לסקי זכאים ליהנות ממזונות של 42 אלף שקל בחודש. כך קבע לאחרונה השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב תוך שהבהיר שמדובר בסכום שתואם את רמת החיים הגבוהה לה הורגלו הילדים ואת היכולות הכלכליות יוצאות הדופן של אביהם. גם הטענה שהאם צריכה לחלוק עמו בהוצאות הילדים לאור ההלכה של בית המשפט העליון לא סייעה לו לנוכח פערי ההכנסות העצומים ביניהם (50:1 לטובתו), והעובדה שעזב את הארץ לפני שנתיים ומאז לא נפגש עם הילדים.
בני הזוג נפרדו ב-2016 ועדיין מנהלים מאבקים משפטיים שונים. לפני כשנתיים הבעל עזב את הארץ בעיצומו של הליך המזונות. בעקבות זאת בית המשפט קיבל את טענות האם במלואן וחייב אותו בסכומי מזונות גבוהים מאוד שמסתכמים ב-42 אלף שקל וכן בהוצאות משפט של 100 אלף שקל.
בערעור שהגיש על פסק הדין הוא ביקש לפטור אותו ממזונותיהן של הבנות הגדולות (21 ו-18) ולהעמיד את מזונות הבנים (12 ו-9) על 4,000 שקל. עוד הוא ציין כי בית המשפט חייב אותו לשלם חצי מהסכום הפרטני לכל ילד בתקופת הצבא בניגוד לפסיקה שקובעת כי בצבא משלמים שליש.
הבעל טען כי המזונות מופרזים בפרט כשבתו הגדולה יצאה מהצבא ובתו השנייה משרתת בבסיס סגור והאם לא נושאת בהוצאותיה. האב הוסיף כי בעקבות ההלכה שניתנה ב-2017 היה מקום לחייב את האם להשתתף במזונות, תוך שציין כי פוטנציאל ההכנסה שלה הוא 20,000 שקל בחודש והיא ירשה מיליוני דולרים.
מנגד טענה אשתו שהמשפחה ניהלה "רמת חיים השמורה לאלפיון העליון", לבעלה נכסים בשווי של מאות מיליונים והוא בהחלט יכול לעמוד בסכומי המזונות. יתרה מכך, מאז שברח מהארץ הוא לא נפגש עם הילדים ונטל הטיפול נפל על כתפיה.
לא מצב רגיל
השופט נפתלי שילה הסביר שבפסיקה נקבע כי מזונות הילדים צריכים לשקף את רמת החיים לה הורגלו כדי למנוע מהם פגיעה נוספת מעבר לזו שהם חווים בעקבות פירוק המשפחה.
במקרה הנוכחי, סכום המזונות נפסק על בסיס היכולות הכלכליות הייחודיות של האב, ותואם את רמת החיים של המשפחה, שבתקופת החיים המשותפים הוצאותיה עמדו על עשרות אלפי דולרים בחודש. השופט ציין בין היתר כי מדובר בילדים שחיו באחוזת פאר עם בריכה, קולנוע, מגרש טניס, סאונה ועוד, ונהגו לנסוע ארבע פעמים בשנה לחו"ל, פעמיים מהן לסקי.
יתרה מכך, פערי ההכנסות בין האב לבין האם עומדים על 50:1 לטובתו וכיום היא מטפלת בילדים ותומכת בהם רגשית לבדה. בנסיבות אלה ההלכה של העליון כלל לא רלוונטית.
עוד השופט ציין כי לנוכח העובדה שהוצאות הילדים במקרה הזה אינן רגילות או "ממוצעות" אין שום סיבה להתערב בחיוב בתקופת הצבא אף שאכן בדרך כלל נהוג לפסוק שליש.
סגן נשיא בית המשפט שאול שוחט והשופטת איריס לושי-עבודי הסכימו עם קביעות אלה, ולכן הערעור נדחה תוך חיוב המערער בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20 אלף שקל.
- ב"כ האב (המערער): עורך דין משפחה רועי סידי
- ב"כ האם (המשיבה): עו"ד שמואל מורן ועו"ד יהודית מייזלס
עו"ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין