הבעל טען כי אשתו מוזרה ואם לא ראויה, בין היתר משום שהיא לא צועדת בקצב שלו, בוכה הרבה ולא נותנת לילד תרופות. אבל התנהגותו לאורך הדיונים הותירה את הרושם שהוא הבעייתי מבין השניים.
בית הדין הרבני בחיפה קיבל לאחרונה תביעה לתשלום כתובה וחייב את הבעל לשלם לאשתו 180 אלף שקל. ראש אבות בתי הדין הרב אברהם מאיר שלוש והדיינים הרב שמואל אברהם חזן והרב רפאל זאב גלב דחו את טענת הבעל כי האישה הפסידה את הכתובה משום שתכננה את הגירושים מראש, וקבעו כי התנהגותו האלימה, המשפילה והצעקנית בבית הדין מחזקת את המסקנה כי הוא אחראי לפרידה.
לפני 3 שנים עזב הבעל את הבית והגיש תביעת גירושים, לטענתו משום שאשתו אינה נורמטיבי. כך, הוא טען כי לא בישלה עבורו, לא כיבסה, הזניחה את הילד וסירבה לתת לו תרופות, לא הייתה הולכת בקצב שלו ובאחת הפעמים בכתה משום שלא קנה לה גלידה.
האישה לעומת זאת ביקשה שלום בית וייעוץ זוגי אך הבעל לא שיתף פעולה והמסקנה הייתה כי אין סיכוי שבני הזוג יגיעו לעמק השווה. בסופו של דבר האישה הסכימה להתגרש ובקיץ 2016 קיבלה את הגט.
כעת בית הדין נדרש לדון בתביעת הכתובה שהגישה בטענה שבעלה אחראי לפרידה ולגירושים – כשזמן קצר אחרי שעברה הפלה טבעית שינה את עורו, התפרץ עליה ועזב את הבית – ולכן עליו לשלם לה 550,055 שקלים בהתאם למה שנכתב בשטר.
לעומתה טען הבעל כי אשתו רצתה בגירושים כפי שמעידות הודעות ששלחה לו, והעובדה שלא הגישה תביעת שלום בית עצמאית. לאישה כזו לא מגיעה כתובה, וממילא הסכום שתבעה ונכתב רק לשם כבוד.
צעק והשפיל
הדיינים ציינו כי מאחר שאישה שגרמה לגירושים מפסידה כתובה השאלה המרכזית היא מי אחראי לקיצה של מערכת היחסים. אמנם, הגשת התביעה ועזיבת הבית הם אינדיקציה לכך שהבעל אחראי אך מעבר למעשים, יש להתחקות אחר "השורש והגורם שמחמתו יצאו הגירושין".
במקרה הנוכחי הדיינים התרשמו כי הבעל לא הוכיח שאשתו אינה נורמטיבית או שהייתה עילה מוצדקת לגירושין, וודאי שלא הוכיח שרצתה בפרידה גם אם לא תבעה רשמית שלום בית.
"אין בכוח 'מסרון' זה או אחר שנכתב בשעת כעס ומריבה הדדית כדי להקהות התרשמותנו כי האישה הייתה דבקה ברצונה לשלום בית וחפצה לילך ליעוץ מקצועי עם הנתבע והוא זה שסרב", כתבו. "לאורכם של כל הדיונים... עולה הרושם ואף יותר מכך כי התנהגותו של הבעל האובססיבית, מזגו, אופיו, צעקותיו והשפלותיו של הבעל את בת הזוג, הם אלו שהביאו את הקשר הזוגי לדרך ללא מוצא".
בתוך כך הובהר כי עד שהאישה התרצתה ויישרה קו עם הגירושים היא התחננה שוב ושוב לשלום בית אך הנתבע לא נתן לכך שום צ'אנס והתעקש על סיום הנישואים.
לפיכך נקבע כי הבעל חייב לשלם לאשתו כתובה. עם זאת, הדיינים החליטו להפחית את הסכום בשליש אפילו שהבעל יכול לעמוד בסכום המלא מבחינה כלכלית.
בין הסיבות להפחתת הכתובה ציינו הדיינים רשלנות תורמת מצד האישה. הם אמנם הדגישו כי היא לא אשמה בפרידה כלל וכלל, אך ייתכן שלו הייתה סבלנית יותר יכולה הייתה לשכנע את בעלה ללכת לייעוץ זוגי עוד לפני הפרידה. משכך הדיינים חייבו את הבעל ב-180 אלף שקל.
- ב"כ האישה:עו"ד אביבית אמסטר-מטרי
- ב"כ הבעל: טו"ר אברהם גולובנציץ ואלינור ליבוביץ, עו"ד דיני משפחה
עו"ד רביה-טל שבח
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין