ירשה את בעלה ואז שינתה את הצוואה ההדדית

ההורים חתמו על צוואות הדדיות אך לפני מות האב חתמה האם על צוואה חדשה ולאחר מותו העניקה לאחד מילדיהם דירה במתנה. בתם הנוספת התנגדה – ונדחתה

בבית המשפט למשפחה בחיפה הוכרע לאחרונה סכסוך ביו שני אחים על ירושת הוריהם. ההורים חתמו על צוואה הדדית, אך זמן קצר לפני שהאב נפטר, חתמה האם על צוואה חדשה. לאחר מות האב, האם, שירשה אותו, העניקה במתנה נכס מקרקעין לבנה. לאחר שגם האם נפטרה, בתה (אחותו של היורש) טענה שהיא לא הייתה רשאית לחתום על צוואה חדשה ולהעביר בחייה את הדירה בניגוד לצוואה ההדדית. אלא שהשופטת הבכירה שושנה ברגר קבעה שמדובר בהסדר של "יורש במקום יורש", לפיו האם הייתה רשאית לעשות ברכוש שירשה כרצונה.

בשנת 2005 חתמו ההורים המנוחים על צוואה הדדית לפיה כאשר אחד מבני הזוג ילך לעולמו השני יירש אותו ולהיפך. עוד נקבע כי אם במות אחד מהם השני לא יהיה בחיים יירשו אותו שני ילדיהם.

כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 2012, חתמה האם על צוואה נוספת. בהמשך אותה שנה נפטר האב ובהתאם לצוואתו כל רכושו הועבר לאם.

בשנת 2014 העניקה האם לבנה דירה במתנה, ובשנת 2019 היא נפטרה.

לאחר מותה, ביקש בנה לממש את הצוואה המאוחרת שלה ואילו הבת ביקשה לממש את הצוואה ההדדית. הבת טענה שהאם לא הייתה רשאית לשנות את הצוואה ההדדית עליה חתמה עם האב וגם לא הייתה יכולה להעביר בחייה את הדירה לבן תוך נישולה – בניגוד לצוואה ההדדית.

הבן לעומת זאת ביקש לקיים את הצוואה המאוחרת.

"יורש במקום יורש"

השופטת ברגר קבעה תחילה שהאם הייתה רשאית להעביר את הדירה לבנה. היא הסבירה כי מהוראות הצוואה המשותפת ניתן ללמוד שהמנוח ציפה שבמותו אשתו תירש אותו, ורק אם באותו זמן היא לא תהיה בחיים יירשו אותו שני הילדים. אבל אין בצוואתו התייחסות ליורש שיבוא אחרי אשתו.

מכאן, קבעה השופטת כי הצוואה המשותפת קובעת הסדר של "יורש במקום יורש", לפיו ברגע שהירושה עוברת ליורש, באפשרותו להעביר את הרכוש הלאה בחייו ולהוריש אותו למי שיחפוץ בין בצוואה ובין על פי דין.

לכן, קבעה השופטת, המנוחה הייתה רשאית לעשות עם הרכוש שירשה מבעלה המנוח מה שהיא רוצה, כולל להעביר במתנה את הדירה לבנה.  

לאחר מכן בחנה השופטת האם הייתה המנוחה רשאית לשנות את הוראות הצוואה ההדדית באמצעות צוואתה החדשה. השופטת הסבירה שהתיקון לחוק הירושה, המדבר על צוואות הדדיות, אינו חל במקרה זה מכיוון שהצוואה נערכה לפני כניסת התיקון לתוקף. במקרה כזה, הסבירה השופטת, יש ללכת לפי הפסיקה שקובעת בין היתר כי יש לבחון האם בצוואה ההדדית הייתה הוראה שמגבילה את כוחו של כל אחד מהמצווים לשנות אותה.

במקרה זה, המנוחים העניקו בצוואה ההדדית אחד לשני את הזכות לשנות את הוראות הצוואה, ללא תנאי ומכל סיבה שהיא.

מכאן, קבעה השופטת, המנוחה הייתה רשאית לשנות את הצוואה המשותפת ולקבוע בצוואתה המאוחרת מה ייעשה ברכושה (הכולל את הרכוש שירשה מבעלה).

מעבר לכך, ציינה השופטת, מדו"ח של עו"ס במוסד בו שהתה המנוחה לפני מותה עולה כי הבן טיפל בה במסירות, ביקר אותה לעיתים קרובות ודאג לכל צרכיה, ולכן הגיוני שהחליטה לשנות את צוואתה לטובתו.

לאור זאת נקבע שהצוואה המאוחרת תקוים.

הבת חויבה ב-10,000 שקל הוצאות.

• ב"כ הבת: עו"ד טל זלץ
• ב"כ הבן: עו"ד עמוס צדיקה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין