היזמית טענה כי לא היה כל איחור, והצביעה על סעיף שלפיו הדירות יימסרו בחלוף 36 חודשים ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט. בית המשפט קבע שהסעיף לא חוקי
השופט רונן אילן מבית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירות נגד קבוצת אהרוני. בפסק הדין נקבע כי סעיף בהסכם המכר שמתנה את מסירת הדירות בהשלמת קומות המסחר בפרויקט נוגד את הוראות חוק המכר, שכן הוא נותן ליזמית חופש בלתי מוגבל לגבי תאריך המסירה. טענת התובעים כי היזמית איחרה ביותר משנתיים במסירת הדירות התקבלה.
התובעים, בני משפחה, סיפרו שבמהלך 2013 רכשו שלוש דירות בפרויקט בנייה שיזמה וקידמה הנתבעת בבת ים.
בהסכמי המכר נקבע, בין היתר, כי החזקה בדירות תימסר לתובעים בתוך 36 חודשים ממועד קבלת היתר הבנייה או ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט – לפי המאוחר.
היתר הבנייה ניתן באוקטובר 2013 אך הדירות לא נמסרו בחלוף 36 חדשים וגם לא עד להגשת התביעה באפריל 2018. רק לאחר הגשת התביעה, בפברואר 2019 נמסרו הדירות.
במוקד המחלוקות בין הצדדים עמדה שאלת משמעותה של ההוראה שלפיה יימסרו הדירות בחלוף 36 חודשים ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט. לשיטת הנתבעת יש לקיים הוראה זו כלשונה ולפיה אין כלל איחור במסירת הדירות ואין לתובעים זכות לפיצויים.
לפי גרסת הנתבעת, נקבע בהסכמים כי מניין 36 החודשים לו התחייבה הנתבעת למסירת הדירות יחל "ממועד קבלת היתר הבנייה ו/או ממועד השלמת בניית קומות המסחר". הנתבעת כיוונה לחלופה השנייה וטוענת כי כיוון שבניית קומות המסחר טרם הושלמה, אפילו טרם החל מניין הימים לו התחייבה למסירת הדירות, קל וחומר שטרם חלף בעת הגשת התביעה.
לשיטת התובעים הוראה זו איננה משקפת את ההסכמה החוזית ואין לאכוף אותה, ולכן נמסרו הדירות באיחור ניכר ויש לחייב הנתבעת בפיצוי.
חוסר וודאות
השופט רונן אילן קיבל את התביעה. הוא הבהיר שמועד מסירתה של הדירה, לאחר שזו כשרה וערוכה למגורים, הוא אחד הנתונים הקריטיים ביותר מבחינתו של רוכש הדירה. איחור בקבלת הדירה עלול להותיר את הרוכש ללא פתרון דיור, לגרום לו לנזקים כלכליים ולהותירו במצוקה בשל חוסר הוודאות בכל הנוגע למועד המסירה.
השופט הוסיף שחוק המכר קובע את חובתו של מוכר דירה למסור את החזקה בה לקונה במועד שנקבע בהסכם, ולצד זאת את חובתו לשלם פיצוי לקונה אם לא עמד המוכר בהתחייבות למסירת הדירה במועד החוזי. מדובר בחבות קוגנטית עליה לא יכולים הצדדים להתנות בחוזה המכר.
בפסיקה נקבע כי תניות פטור הקובעות את מועד המסירה של הדירה לפרק זמן בלתי מוגבל אינן חוקיות וחסרות תוקף.
עוד לדבריו, כאשר בוחנים את טענת הנתבעת על רקע זה, מתברר שזו זו בדיוק ההסכמה לה טוענת הנתבעת – הסכמה למסירת הדירה במועד עתידי הנתון לחלוטין לשליטתה. מועד אותו היא יכולה לשנות, בהקדמה או בדחייה, חד צדדית ובלי כל יכולת שליטה לתובעים.
השופט קבע שמדובר בתניית פטור אסורה, המותירה בידי הנתבעת שליטה מלאה והחלטה חד צדדית באשר למועד מסירת הדירות. "ברצותה, תשלים את קומות המסחר ותודיע שהחל מרוץ המועדים, וברצונה תשהה את השלמת קומות המסחר כך שלשיטתה טרם החל מרוץ המועדים".
לאחר שנמצא שהחלופה עליה מתבססת הנתבעת בטלה, נותרה ההתחייבות בחלופה הראשונה, למסירת הדירות בתוך 36 חודשים מיום קבלת היתר הבנייה לפרויקט. היתר הבנייה ניתן באוקטובר 2013, מועד המסירה לו התחייבה הנתבעת היה אוקטובר 2016, ולפיכך, קבע השופט, היא איחרה במסירת הדירות שכן אלו נמסרו רק בפברואר 2019.
הנתבעת חויבה לפצות את התובעים בסך כולל של 604,174 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 36,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עמרם נהרי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין