אוסטייב ואח' נ' קבוצת אהרוני (מ.א) יזום והשקעות בע"מ

לפני תביעה לפיצוי בגין איחור במסירת דירות.

במהלך 2013 רכשו התובעים 3 דירות בפרויקט בנייה שיזמה וקידמה הנתבעת בבת ים.

בהסכמי המכר נקבע, בין היתר, כי החזקה בדירות תימסר לתובעים בתוך 36 חודשים ממועד קבלת היתר הבנייה או ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט – לפי המאוחר.

היתר הבנייה ניתן ביום 21.10.13, אך הדירות לא נמסרו בחלוף 36 חדשים וגם לא עד להגשת התביעה באפריל 2018. רק לאחר הגשת התביעה, בפברואר 2019, נמסרו הדירות.

במוקד המחלוקות עומדת שאלת משמעותה של ההוראה שלפיה ימסרו הדירות בחלוף 36 חודשים ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט. לשיטת הנתבעת יש לקיים הוראה זו כלשונה ולפיה אין כלל איחור במסירת הדירות ואין לתובעים זכות לפיצויים. לשיטת התובעים הוראה זו איננה משקפת את ההסכמה החוזית ואין לאכוף אותה, שלכן נמסרו הדירות באיחור ניכר ויש לחייב הנתבעת בפיצוי.

למעשה, המחלוקת שבין הצדדים הינה אם יש לראות בהוראה החוזית הקובעת מועד מסירה שאיננו ברור ותחום ונתון לחלוטין בשליטת הנתבעת, המוכרת, "תניית פטור" העומדת בסתירה להוראות הדין המיועדות להגן על רוכשי דירות.

העובדות

1. הנתבעת הינה חברה פרטית אשר עוסקת ביזמות וביצוע פרויקטים של בנייה.

   במסגרת פעילותה, קידמה הנתבעת במשך שנים, לפחות משנת 2010, פרויקט משולב הכולל בניית מרתפי חניה ומחסנים תת-קרקעיים, קומות מסחר, מבנה משרדים ומבנה למגורים, המכונה פרויקט "Up Town", באזור התעשייה הישן של בת ים (להלן: "הפרויקט").

2. התובעים הינם בני משפחה אשר במהלך 2013, או בסמוך לכך, בקשו לרכוש דירות בפרויקט.

   בין הצדדים נוצר קשר ונכרתו הסכמי מכר.

   בהסכם מכר מיום 13.6.13 רכש תובע 1 מהנתבעת דירה בת 3 חדרים הרשומה כדירה 7 בפרויקט.

   בהסכם מכר מאותו היום, 13.6.13, רכשה תובעת 2 מהנתבעת דירה בת 3 חדרים הרשומה כדירה 9 בפרויקט.

   בהסכם מכר מיום 26.8.13 רכש תובע 3 מהנתבעת דירה בת 4 חדרים הרשומה כדירה 32 בפרויקט.

   דירות התובעים יכונו להלן: "הדירות".

   הסכמי המכר שבין התובעים לנתבעת יכונו להלן: "ההסכמים".