בני זוג שהיו אמורים לקבל דירה חדשה בפרויקט תמ״א 38 לפני כ-4 שנים טרם נכנסו לדירתם. בית המשפט חייב את הקבלנית לפצות אותם על הפרת ההסכם במלוא הסכום שתבעו.
השופטת סיגל רסלר-זכאי קיבלה לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש אדם שקנה עם אשתו דירה חדשה בפרויקט תמ״א 38 בבת ים. השניים היו אמורים להיכנס לדירה בתחילת אוקטובר 2015 אך עד היום העבודות לא הושלמו. השופטת חייבה את היזמית במלוא הפיצוי לפי חוק המכר, סך של 220,500 שקל.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד דניאל גולשה, סיפר שב-2014 רכש אם אשתו דירת ארבעה חדרים בבת ים מחברת ״י.ח. גרינברג״. הנתבעת מבצעת פרויקט תמ״א 38 בבניין והדירה שנמכרה לו הייתה אחת מהדירות החדשות הנבנות בפרויקט.
לדברי התובע, אף ששילם את מלוא התמורה, סכום של מעל מיליון שקל, הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה ולא סיימה את בניית הדירה בזמן.
התובע הבהיר שעל פי ההסכם העבודות היו אמורות להסתיים בתחילת אוקטובר 2015. ממועד זה הוא פנה פעמים רבות לנתבעת לברר את סיבת העיכוב אך לא קיבל מענה או נתקל בתשובות מתחמקות.
לדבריו, בחוזה נקבע פיצוי של 3,000 שקל בלבד על כל חודש איחור, סכום נמוך משמעותית מהפיצוי שמגיע לו על פי הוראותיו הקוגנטיות של חוק המכר.
משכנתא ושכירות יחד
התובע הוסיף שבעודו ממתין זמן רב לקבלת הדירה, הוא שוכר בינתיים דירה קטנה מהדירה אותה רכש ובמיקום רע בהרבה, ולמעשה משלם משכנתא ודמי שכירות יחד.
עוד לדבריו, מבירור באתרי השכרת דירות באינטרנט, דמי שכירות חודשיים עבור דירה דומה בגודלה ובמיקומה הם בממוצע 6,000 שקל. בהתאם, לפי חוק המכר היה על הנתבעת לשלם לו בגין האיחור עד היום סך של 319,000 שקל, אך היא העבירה לו 99,000 שקל בלבד.
בנסיבות אלה דרש התובע כי הנתבעת תשלם לו 220,500 שקל. כמו כן התבקש בית המשפט להורות לנתבעת להמשיך ולשלם לתובע מדי חודש דמי שכירות כקבוע בחוק המכר.
החברה, שיוצגה על ידי עו״ד ארז בר צבי, הגישה בקשת רשות להתגונן בה טענה כי היא לא חייבת לרוכש דבר. היא הסבירה שהבניה לא התקדמה לאור החלטת עיריית בת ים שעיכבה במשך למעלה מ-6 חודשים את חידוש היתר הבניה, עובדה שסיכלה את אפשרות החברה לקדם במהירות ובזריזות את מועד המסירה. לטענת החברה, היא פעלה לפי ההסכם וביקשה לבטל אותו אך התובע לא השיב לפנייתה.
סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופטת סיגל רסלר-זכאי, נתנה לנתבעת רשות להתגונן בכפוף להפקדת סכום של 50,000 שקל בתוך 30 יום.
לאחר שחלף מועד הפקדת הסכום הגיש ב״כ התובע בקשה למתן פסק דין בה טען כי הנתבעת התעלמה מהחלטת בית המשפט ולכן יש לתת לטובת מרשו פסק דין על מלוא סכום התביעה.
השופטת קיבלה את הבקשה ובכך קיבלה את התביעה במלואה. היא הורתה לנתבעת לשלם לתובע 220,500 שקל בתוספת החזר האגרה ששילם התובע ושכ״ט עו״ד בסך 35,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין