כדורגלן יצא מניתוח סטנדרטי עם קרע במעיים ונאלץ לעבור שני ניתוחים מתקנים. בית המשפט קבע כי מדובר בתוצאה של כירורגיה רשלנית
משרד הבריאות ישלם לכדורגלן עבר בן 39 פיצויים של יותר ממיליון שקל עקב רשלנות רפואית בניתוח לכריתת תוספתן שעבר בבית החולים "וולפסון" שבחולון. השופט שי משה מזרחי מבית משפט השלום בתל-אביב קבע כי הצוות הרפואי ערך דו"ח ניתוח לקוני שלא פירט את הסיבוכים שהתרחשו במהלכו, מה שגרם לעיכוב בגילוי קרע במעיים שבעקבותיו נאלץ המטופל לעבור עוד שני ניתוחים מתקנים.
התובע הגיע לחדר המיון באוגוסט 2014 עקב כאבי בטן והקאות ושוחרר כעבור מספר שעות. הוא חזר בלילה אך שוב שוחרר. כעבור יומיים הופנה למיון על ידי כירורג של קופת החולים ונותח באותו הערב, לאחר שבדיקת CT הראתה דלקת בתוספתן. כעבור שלושה ימים חלה החמרה במצבו והוחלט שוב לנתח בדחיפות, כשהממצאים העלו חור במעי הדק. בהמשך נאלץ התובע לעבור ניתוח נוסף לתיקון דליפה מהמעי.
בתביעה שהגיש כשנתיים לאחר מכן הוא טען כי צוות בית החולים שבבעלות המדינה התרשל כשהתעכב באבחון הדלקת וביצע ניתוח רשלני. בנוסף הוא טען כי לא הוסבר לו על הסיכון לחירור המעיים או על האפשרות לניתוח לא פולשני באמצעות לפרוסקופיה.
התובע טען כי בעקבות הנזק החמור שנגרם לו הוא נדרש להחלמה ממושכת ועד היום סובל מכאבי בטן קשים, הפרעות ביציאות והחמרה בבעיית טחורים. לדבריו, כתוצאה ממצבו הרפואי הוא נאלץ לוותר על חוזה עבודה ככדורגלן, הפסיד ימי עבודה רבים וסבל מחרדות וקשיי תפקוד שהשפיעו על יחסיו עם אשתו.
מטעם המדינה נטען כי התובע עבר את הניתוח ביום שבו אותרה הדלקת, וכי לא תמיד אפשר למנוע פגיעה באברים סמוכים כאשר קרע במעיים הוא סיבוך מוכר. עוד נטען כי התובע ואמו קיבלו הסברים מעמיקים לפני כל הליך רפואי, ובאשר לכריתת התוספתן – ייתכן שמפאת הדחיפות לא קיבל את כל המידע הקיים אבל גם אם היה מודע לכל האפשרויות והסיכונים הוא ממילא היה מסכים לניתוח נוכח הצורך המיידי.
בלי הסברים
השופט שי משה מזרחי לא סבר שנגרם לתובע נזק עקב עיכוב באיתור הדלקת. הוא שוכנע כי הצוות הרפואי פעל באופן סביר ובהתאם לנהלים כששחרר את התובע בהיעדר ממצאים מחשידים. הוא הוסיף כי מדובר בדלקת שמתפתחת באופן הדרגתי ובמועד הניתוח לא הייתה במצב מתקדם או מסכן חיים.
עם זאת, השופט מצא שהרופאים התרשלו בביצוע הניתוח עצמו. בהקשר הזה הובהר כי דו"ח הניתוח נכתב בצורה לקונית ולא כלל שום מידע שמאפשר להבין מה הייתה הסיבה לקרע במעיים ומדוע היה צורך בניתוח ממושך שארך כשעתיים. היעדר המידע, הוסיף, גרם בהמשך לעיכוב באיתור הקרע ובביצוע הניתוח השני.
בנסיבות אלה המדינה לא הצליחה לסתור את ההנחה המתבקשת, כי הקרע והנכויות שנגרמו בעקבותיו – צלקות מכוערות, חולשה בדופן הבטן וסכנה להידבקויות – "הם תוצאה של כירורגיה רשלנית".
על כן המדינה חויבה לפצות את התובע על כאב וסבל, הפסד חוזי כדורגל, אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות ועזרה. הפיצוי שנדרש על היעדר הסכמה מדעת נדחה למרות התרשמות השופט שהתובע לא קיבל את מלוא המידע על הסיכונים והאפשרויות שעמדו בפניו. זאת, משום שלא הוכח שהיה מוותר על הניתוח הדחוף גם אם היה מודע להם.
סך הפיצויים הכולל הועמד על 848,200 שקל ובנוסף ישולמו לתובע שכר טרחת עורך דין של 198,500 שקל והוצאות משפט.
עו"ד אייל בן ישי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין