רוכב אופניים חשמליים לא עצר בתמרור ״עצור״ והתנגש במזראטי. מבטחת הרכב תבעה ממנו את הסכום ששילמה למבוטח, אלא שבחוות הדעת שהגישה כלל להוכחת הנזק הייתה חסרה חתימה – והתביעה נדחתה.
ב-2017 רוכב אופניים חשמליים שנסע בתל אביב לא עצר בתמרור ״עצור״ ופגע במכונית מזראטי יקרה שמחירה 800,000 שקל. מבטחת הרכב, ״כלל״, שילמה לבעל הרכב 160,000 שקל על הנזקים. אף שנקבע שהרוכב אחראי לתאונה, תביעה שהגישה נגדו המבטחת נדחתה מאחר שלא הוכיחה את היקף הנזק.
בתביעה שהגישה המבטחת באמצעות עו״ד אברהם יוסף היא טענה שנהג הרכב נסע כדין ונכנס לצומת כשהוא פנוי, אך רוכב האופניים הגיח לפתע מבלי לציית לתמרור ״עצור״. האופניים פגעו ברכב וגרמו לו נזק רב.
נהג הרכב העיד שהרוכב נסע במהירות גבוהה והוא לא ראה אותו לפני הפגיעה משום ששדה הראייה שלו היה מצומצם.
רוכב האופניים, שיוצג על ידי עו״ד אריה חגאג, טען שנהג הרכב נסע במהירות ולא עצר לפני מעבר חצייה למרות שהולך רגל עמד שם וביקש לחצות את הכביש. לדבריו, הוא עצמו נסע בכביש פנוי כשהנהג פגע בו בעוצמה והעיף אותו למרחק של 20 מטר, גרם לו לחבלות ולהרס מוחלט של אופניו.
עו״ד חגאג הכחיש את היקף הנזק וטען שהמבטחת לא עמדה בנטל להוכיח את הסכום.
מומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו שהאחראי לתאונה הוא רוכב האופניים. הוא הסתמך על מיקום הפגיעות ברכב ותמרור העצור שמוצב בכיוון נסיעתו של הרוכב. המומחה ציין כי אילו הרוכב היה עוצר בקו העצירה, הוא היה מבחין ברכב מגיע מימינו.
לא הבחין בתמרור
השופטת יפעת אונגר ביטון מבית משפט השלום בהרצליה, ציינה שהרוכב הודה בחקירתו שלא הבחין בתמרור וכי אין לו רישיון נהיגה.
היא ציינה שהוכח באמצעות התמונות ועדי התביעה כי לנהג הרכב לא היה כלל שדה ראייה לכיוון הרחוב שממנו הגיחו האופניים. לעומת זאת, לרוכב היה שדה ראייה רחב לימין, הכיוון ממנו הגיעה המכונית לצומת.
השופטת קבעה שהרוכב פעל בניגוד לחוק כשלא ביצע עצירה מלאה לפני הכניסה לצומת, למרות התמרור. גם בהתעלם מהתמרור, מעצם הגעתו מכביש צדדי לכביש ראשי יותר, חובה הייתה עליו לבצע האטה משמעותית ואף עצירה מלאה כדי לוודא כניסה לצומת פנוי לגמרי.
לעומתו, לנהג הרכב לא הייתה סיבה לעצור. התקדמותו הישרה לצומת, כשאין אף תמרור המורה לו לנהוג אחרת, במהירות המותרת, סבירה בנסיבות.
כמו כן, ייתכן שמהירות הרוכב הייתה גבוהה יחסית לתנאי המקום בהתחשב בעוצמת הפגיעה שגרמה להתרוממות האופניים והרוכב מעל מכסה המנוע ושמשת הרכב.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהאחריות המלאה לתאונה חלה על רוכב האופניים.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענת בא כוח הרוכב שהמבטחת כשלה בהוכחת הנזק. היא ציינה שלכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי אלא שהיא אינה חתומה והשמאי לא הוזמן לתת עדות. המבטחת גם לא הביאה ראיות אחרות להוכחת גובה הנזק.
עוד כתבה השופטת שמקובלת עליה עמדת בא כוח הרוכב שהנטל להוכחת הנזק מוטל במלואו על התובעת והיא לא עמדה בו על אף מספר הזדמנויות שניתנו לה.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה.
לא ניתן צו להוצאות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין