ביהמ"ש: כשלון ב"יצאת צדיק" לא מוכיח שבעל המקצוע רמאי

טכנאי מזגנים פתח בהליכים נגד לקוחה שביטלה צ'ק של 55,000 שקל בטענה שעשק ורימה אותה. בית המשפט לא השתכנע מגרסת הלקוחה, וחייב אותה לשלם את מלוא הסכום בתוספת הוצאות.

בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה כי תושבת ארה"ב שביטלה צ'ק של 55 אלף שקל שמסרה לבעל מקצוע שביצע תיקונים בבית הקיט שלה בהרצליה, תשלם לו את מלוא הסכום בתוספת הוצאות. השופטת שרון הינדה דחתה את טענתה כי מדובר ברמאי מוכח שנכשל בתוכנית "יצאת צדיק", תוך שהבהירה כי תוכנית ערוכה ומגמתית שמטרתה מסחרית לא יכולה לשמש כראיה לטענת מרמה בהליך משפטי.

בקיץ 2015 קיבל טכנאי המזגנים והאינסטלציה שלושה צ'קים בסכום כולל של 72,000 שקל עבור עבודות שונות שביצע בביתה של הלקוחה. שני הצ'קים הראשונים נפרעו אך השלישי והגבוה ביותר בוטל על-ידה ללא הודעה מוקדמת.

הטכנאי פתח בעקבות זאת בהליכי הוצאה לפועל, והתיק הועבר לבית המשפט לצורך הכרעה בטענה הנגדית של הלקוחה כי הכסף נגזל ממנה במרמה.

לפי גרסתה, הטכנאי (התובע) עבד אצלה חמש שעות וביצע תיקונים מינוריים, ולאחר מכן החל לחזר אחריה ולהגיע לביתה ללא הזמנה תוך הצבת דרישות שונות. לטענתה, הוא הכניס אותה ללחץ נפשי ולחששות וזו הסיבה היחידה שנכנעה ומסרה לו את הצ'קים.

הלקוחה ציינה עוד כי מדובר ברמאי מדופלס, שנתפס גובה סכומים מופרזים מלקוחה בתוכנית "יצאת צדיק".  

התובע הכחיש את טענות הלקוחה (הנתבעת). לפי גרסתו, היא זו שהזמינה אותו שוב ושוב – אם כדי לבצע תיקונים בהיקף לא מבוטל בביתה ואם לסייע לה בדברים נוספים שאינם קשורים לעבודתו.

בנוסף ביקש הטכנאי שלא להתייחס ל"כשלונו" בתוכנית המסחרית כראיה שכן מטרתה ליצור עניין כדי לזכות ברייטינג וברווחים לגוף השידור.

לא הייתה במצוקה

השופטת שרון הינדה קבעה כי הנחת הבסיס היא ששיק לא נמסר אלא כנגד תמורה בעלת ערך. לפיכך, טענה שהמסירה נעשתה בכפייה, עושק או מרמה, מחייבת גיבוי בראיות ממשיות – וכאלה לא הוצגו.

כך, השופטת ציינה כי הנתבעת לא פירטה את תאריכי החיזורים, כמותם ומספר הביקורים ה"כפויים", כשמנגד הוכח שלא אחת היא יצרה עמו קשר מיוזמתה ונעזרה בו גם בנושאים שלא היו קשורים בעבודתו. התנהלות זו, קבעה, לא מעידה על מצוקה או לחץ נפשי.

השופטת הוסיפה עוד כי גם לא ברור מדוע הנתבעת המתינה עד ששני הצ'קים הקודמים ייפרעו ורק אז ביטלה את הצ'ק השלישי. לשיטתה, אם הנתבעת סברה שנלקחו ממנה כספים במרמה וללא הצדקה, הגיוני יותר שהייתה מבטלת את כולם במהרה.

בנוסף נקבע כי הטענה בנוגע להיקף העבודה כבר נדחתה בהוצאה לפועל וגם כעת הנתבעת לא הצליחה לסתור את גרסת התובע שלפיה התשלום תאם את כמות העבודות וטיבן.

ובאשר לממצאי התוכנית, השופטת לא השתכנעה שיש בהם כדי להעיד על נוכלות שיטתית. תוכנית מבוימת ומתוסרטת שמפילה בפח בעלי מקצוע לצורכי עניין ורווח לערוץ מסחרי, לא יכולה לשמש כראיה למעשי רמאות, קבעה. בפרט, כשמי שקבע את "כשלון" התובע הוא בעל מקצוע שנשכר מטעם התוכנית, ודעתו לא עומדת בקריטריונים של חוות דעת מומחה בהליך משפטי.

לאור הדברים האמורים, השופטת קבעה כי הנתבעת לא הוכיחה את טענותיה ולפיכך עליה לשלם לתובע את מלוא סכום הצ'ק שבוטל בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת דין של 6,250 שקל.  

• שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין