האיש נפטר מהתקף לב במהלך החג, זמן קצר לאחר שהחל את עבודתו במלון. ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר הסיבתי אך תביעה שהגישו אלמנתו ובתו התקבלה ונקבע שמדובר בפגיעה בעבודה
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד ביטוח לאומי שהגישו אלמנתו ובתו של אדם שמת ב-2017 מהתקף לב. המנוח הועסק כטבח במלון הילטון ובית הדין קבע כי התקף הלב נגרם כתוצאה מהעבודה המאומצת שנדרש לבצע במהלך חג הפסח. טענת המוסד כי יש לייחס את אירוע הלב לגורמי סיכון כמו עישון ועודף משקל נדחתה.
המנוח, יליד 1962, החל לעבוד במרץ 2017 כטבח במלון הילטון בתל אביב. לפני כן הוא עבד כטבח בבתי קפה ובבית מלון קטן.
במהלך חג הפסח, שבועות ספורים לאחר תחילת עבודתו, הוא עבד 8 ימים ברציפות, מעל 9 שעות עבודה בממוצע ליום.
לאחר סיום המשמרת האחרונה חזר המנוח לביתו והתיישב על הספה. במהלך הלילה הוא נמצא על הספה ללא הכרה. צוות מד"א שהוזמן למקום נאלץ לקבוע את מותו.
בית הדין מינה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי והתובעות ביקשו לקבל את התביעה על יסוד התשתית העובדתית וחוות דעתו של המומחה.
ביטוח לאומי טען שלא דובר באירוע חריג בעבודה. לטענתו, לא סביר שהעומס בעבודת המנוח החל רק לאחר ערב פסח, מה גם שדו"ח הנוכחות אינו מעיד על עבודה בהיקף חריג למועדים קודמים.
המוסד גם טען כנגד חוות הדעת וציין כי למומחה הועברו מסמכים רפואיים שאינם רלוונטיים למנוח אלא לרעייתו. כמו כן, מתיקו הרפואי של המנוח עולה שהוא היה מעשן כבד וסבל ממשקל עודף, ובדיקות הדם שלו העידו על לחץ דם גבוה - וכל אלה הם גורמי סיכון למחלת לב.
"קורע את עצמו למוות"
השופטת מיכל נעים דיבנר קיבלה את התביעה. השופטת קבעה שמדובר באירוע חריג. לדבריה, האירוע נפרס על פני מספר ימי עבודה רצופים ויש להביא בחשבון את העובדה שהמלון הוא בסדר גודל משמעותי בהרבה מאלו בהם עבד המנוח עד אז ובימים לחוצים במיוחד עקב חג הפסח.
השופטת הדגישה שימי חג הפסח במטבח בית המלון מאופיינים בלחץ עבודה משמעותי יותר. הלחץ מתבטא בכך שהעבודה מתבצעת ברצף ובעומס שאינם מאפיינים את העבודה השגרתית במטבח המלון. היא ציינה שאחד העדים אמר כי "שבוע ימים הצוות הזה עובד קורע את עצמו למוות".
בנוסף האלמנה סיפרה כי המנוח היה דרוך מאוד בכל אותו שבוע, והיה עייף כל הזמן ועצבני. לפיכך, קבעה השופטת, רצף ימי העובדה של המנוח מהווים אירוע חריג.
באשר לקשר הסיבתי, השופטת ציינה כי המומחה כתב בחוות הדעת כי ידוע לו שלמנוח היו גורמי סיכון למחלת לב כלילית ואף על פי כן הוא סבור כי המוות היה בעקבות הפרעת קצב קטלנית שנגרמה מעבודתו המאומצת. עוד היא ציינה את דברי המומחה שלפיהם עבודה גופנית מאומצת מגבירה את הסיכון לאוטם שריר הלב עד פי 170, במיוחד באנשים שאורח חייהם הרגיל אינו מחייב מאמץ גופני.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל ובשכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד שרון סער
- ב"כ הנתבע: המחלקה המשפטית תל אביב
עו"ד אמיר כצנלסון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין