חברה הפסידה במכרז לאחר שכתב הערבות שהנפיק לה הבנק לא תאם את הדרישות. בית המשפט הטיל אחריות על הבנק אך קבע שיש אשם תורם לחברה, שיכלה במבט זריז לגלות את הטעות
השופט אביים ברקאי קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת ״דנירן״ נגד בנק הפועלים. החברה ניגשה למכרז של עיריית רעננה והייתה אמורה לזכות אלמלא סיפק לה הבנק כתב ערבות שגוי שלא בהתאם לנוסח שנקבע במכרז. הבנק טען שאת האשמה יש להטיל על החברה אך השופט סבר אחרת: ״לנתבע אחריות מושגית וכן אחריות קונקרטית למתן השירותים הבנקאיים ללקוחותיו״, כתב.
התובעת התמודדה במכרז לאספקת נייר וציוד משרדי שפרסמה עיריית רעננה. תקופת ההתקשרות בהתאם למכרז נקבעה לשנה אחת, מספטמבר 2015, עם אופציה להארכה לשלוש שנים נוספות.
התובעת זכתה בעבר במכרז דומה שהוציאה העירייה, וסיפקה את שירותי אספקת הציוד המשרדי בשנים 2013, 2014 ו-2015.
לטענת החברה, הבנק הנפיק כתב ערבות שגוי. זאת, אף שהיא העבירה לו מבעוד מועד את נוסח הערבות הבנקאית המבוקש במכרז. זאת ועוד, הבנק אמנם העביר לה טיוטת ערבות בנקאית לבדיקה, ובה הנוסח הנכון – ואולם בסופו של יום ולאחר שהיא אישרה את הטיוטה, הנפיק דווקא נוסח מוטעה.
התובעת הפנתה לכך שהצעתה נפסלה בשל הערבות הבנקאית השגויה ושאלמלא הפסילה הייתה זוכה במכרז - שכן הצעתה הייתה הזולה ביותר. לדבריה, כתוצאה מפסילת הצעתה חברת קרביץ הוכרזה כזוכה במכרז אף שהצעתה הייתה יקרה יותר.
הבנק טען מצידו, בין היתר, כי הוסבר לנציג התובעת שהאחריות לנוסח כתב הערבות רובץ על עליה, וכי היה עליה לבדוק את נוסח כתב הערבות שקיבלה בטרם הגישה אותו לעירייה. עוד הוסיף הבנק שהתובעת חתמה על נוסח כתב הערבות שקיבלה לידיה ואישרה את תוכנו.
היה כשל
השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב כתב כי אכן היה כשל בנוסח הערבות הבנקאית שהנפיק הבנק. לדבריו, בדיקה וויזואלית חטופה מלמדת שהנוסח שהוגש אינו נוסח הטיוטה שאישרה החברה ושאותה ביקשה מהבנק לספק.
השופט הבהיר כי ״אין מדובר במסמכים ארוכי מלל המתפרשים על פני דפים רבים, אשר כוללים פליטת קולמוס קשה להבחנה. ההיפך הוא הנכון. כתב הערבות הוא על פני עמוד אחד בלבד״. בנסיבות אלה, די במבט חטוף כדי להבחין בטעות.
לקביעת השופט, האחריות לכשל רובצת על כתפי הבנק. הוא כתב בהקשר זה שלבנק יש אחריות מושגית וכן אחריות קונקרטית למתן השירותים הבנקאיים ללקוחותיו ובכלל זה לתובעת. "חובת הזהירות מטילה על הבנק את החובה לנהוג כלפי לקוחותיו במיומנות ובזהירות הראויות״.
השופט הדגיש שאין מדובר במצב בו הפניה אל הבנק הייתה מעורפלת והנוסח המבוקש לא היה ברור. מנהל סניף הבנק ציין כבר בתצהירו כיצד התובעת העבירה מראש את הנוסח הנדרש שעל בסיסו הכין הבנק טיוטה לאישורה. המנהל אף הודה שאילו היה בודק את נוסח הערבות "יכול להיות" שהיה מגלה את הטעות.
עם זאת, השופט הטיל על התובעת אשם תורם של 30%. הוא כתב בהקשר זה כי התובעת, ככל מתמודד במכרז, ידעה אודות חשיבות הנוסח של הערבות הבנקאית והיה מקום לצפות ממנה לערוך בדיקה, ולו בסריקה מהירה ומדגמית, של נוסח הערבות אותה קיבלה.
לעניין הנזק, השופט קיבל את טענת התובעת שהיא הייתה זוכה במכרז אלמלא רשלנות הבנק כך שעליו לפצות אותה על הפסדיה.
בניכוי האשם התורם חויב הבנק לפצות את התובעת ב-282,985 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 40,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 44964-07-19
- ב״כ התובעת: עו"ד אריה לין, עו"ד אייל לוטטי
- ב״כ הנתבע: עו"ד יאיר ליבוביץ, עו"ד רחלי הרשיש – ממשרד ב.לוינבוק ושות', עורכי דין
עו"ד שי שמש
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.