חתמו על הסכם גירושין וחזרו לחיות יחד. ההסכם תקף?

בני זוג החליטו להתגרש וחתמו על הסכם שלפיו הדירה תישאר בידי האישה. בסופו של דבר הם לא התגרשו וחזרו להיות זוג, אבל כמה שנים אחר כך פרץ משבר נוסף. עמדת האישה כי ההסכם תקף התקבלה, הבעל יתפנה

השופטת נאוה גדיש דחתה לאחרונה תביעה של אדם נגד אשתו לשעבר בה דרש להצהיר כי הסכם גירושין שנחתם ביניהם ב-2015 לא תקף. בהתאם להסכם הדירה עברה לבעלות האישה. כשנתיים לאחר מכן השניים שבו לחיות יחד. עם פרוץ המשבר הבא טען האיש כי הם ביטלו בהתנהגות את ההסכם. השופטת קבעה שההסכם תקף תוך שקיבלה את טענת האישה שבני הזוג חיו בהפרדה רכושית.

בני הזוג הם הורים לשתי בנות. ב-2015 הם נקלעו למשבר זוגי שהוביל להחלטתם להתגרש. הם חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט. בהסכם וויתר הבעל על זכויותיו בדירה המשותפת. 

בסמוך לאחר חתימת ההסכם פנו הצדדים לבית הדין הרבני להסדרת הגירושין, אך בפועל ההליך לא הושלם.

ב-2016 הדירה עברה לבעלות האישה וכשנתיים לאחר מכן שבו בני הזוג לגור יחד.  

ב-2021 פרץ משבר נוסף והאישה דרשה מהבעל לפנות את הבית. משסירב היא הגישה נגדו תביעת פינוי. בתגובה הגיש הבעל תביעה בה עתר להצהיר שההסכם מבוטל.

לדבריו, האישה הפעילה עליו לחץ לחתום על ההסכם והוא חתם עליו בלי שהבין את משמעותו ותוצאותיו. הוא הוסיף שצדדים חזרו בהם מההסכמות בהתנהגות, שכן הם איחו את השבר וחזרו לחיות יחד למשך כשלוש שנים, תוך שהם זונחים את ההסכם.

האישה טענה כי ההסכם נחתם אחרי שהבעל התייעץ עם עורך דין מטעמו. היא הוסיפה שלא ניתן לומר שהפעילה לחץ על הבעל, שכן היא זו שהייתה הצד הפגוע. האישה הבהירה שמשבר הגירושין היה תולדה של מערכת יחסים אינטימית שניהל התובע עם אחרת.

האישה הדגישה שלאחר שנחתם ההסכם הצדדים פעלו על פי ההוראות שנקבעו בו למעט לעניין הגירושין שנדחה בשל קושי נפשי מצידה.

היא אישרה שהצדדים חזרו לחיות באותו בית אלא שלטענתה עשו כן רק לאחר כשלוש שנים מהפרידה ולאחר שהתובע נפרד מזוגתו החדשה.

היא ציינה שגם בתקופה שבה שבו הצדדים לחיות יחד הם חיו בהפרדה רכושית מוחלטת.

מרצונם החופשי

השופטת נאוה גדיש מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבעה שהבעל לא הביא כל ראיה לכך שהאישה הפעילה עליו לחץ לחתום על ההסכם, והוא לא הוכיח שהיה בעמדה מוחלשת מולה. דווקא האישה הייתה במצב פגיע שכן הוכח שהמשבר נוצר בשל העובדה שהבעל ניהל מערכת יחסים זוגית עם אישה אחרת. זאת ועוד, התובע חתם על ההסכם חודש וחצי לפני האישה ובנסיבות אלה לא ברור באיזה לחץ הוא היה.

השופטת התרשמה שהצדדים עשו את ההסכם מרצונם החופשי וללא שום כפיה, לחץ או השפעה רעה, וכי הבינו את משמעותו ותוצאותיו.

עוד קבעה השופטת שלאחר חתימת ההסכם החלו הצדדים לפעול על פיו, למעט בעניין הגירושין. הבעל שילם מזונות, עזב את הבית ועבר לגור עם זוגתו החדשה. הוא חתם על שטרי מכר להעברת הדירה על שם האישה וגרע אותה מהחשבון המשותף.

עוד כתבה השופטת שהאישה הסבירה שהסכימה לקבל את הבעל בביתה לאחר שהסתבר לה שנפרד מבת זוגו והוא סיפר לה שאין לו איפה לגור. בהמשך הצדדים אכן שבו לחיים משותפים אך התנהלו בהפרדה רכושית.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שההסכם תקף ודחתה את התביעה.

הבעל חויב בהוצאות בסך 74,000 שקל.

• ב״כ התובע: עו"ד סיגלית קופלר, עו"ד טלי דנון
• ב״כ הנתבעת: עו"ד שירה שואף דגן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין