א 4/97 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נגד עיריית ירושלים
בפרשה הנדונה, הכיר בית המשפט העליון בזכות עזבונו של קטין ללא תלויים לפיצוי עבור אובדן שכר בגין השנים האבודות, וזאת, בניגוד למצב המשפטי ששרר עד אז. פסק הדין הוחזר לבית המשפט המחוזי בירושלים, על מנת לקבוע את גובה הפיצוי בגין ראש נזק זה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי גובה הנזק ייקבע בהתאם לע"א 10990/05 דוד פינץ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, בו אומצה שיטת החישוב על פי דרך האומדן. המחלוקת בין הצדדים הינה לגבי בסיס השכר לפיו יש לחשב את הנזק: לטענת המשפחה, מסלול חייו של המנוח היה מובילו למשכורת גבוהה מן הממוצע, ולפיכך יש לפסוק פיצוי שייגזר משילוש השכר הממוצע במשק. זאת, בניגוד לחזקה העובדתית המופעלת במצבים בהם אין יכולת לדעת כמה היה המנוח מרוויח בחייו הבוגרים - חישוב בהתאם לשכר הממוצע במשק.
השופט כרמל קבע, כי בית המשפט יסטה מן כלל בדבר חישוב ע"פ השכר הממוצע, ויפסוק לקטין פיצוי שלמעלה מהשכר הממוצע במשק בנסיבות יוצאות דופן, כאשר מוכח ברמת הסתברות גבוהה, כי המנוח היה משתלב בעתיד במקצוע מסוים או מכניס במיוחד.
נקבע, כי במקרה הנדון, למרות שהטיעונים בדבר פוטנציאל ההשתכרות של המנוח אינם משוללי יסוד, וכדברי השופט "נראה כי מדובר משפחה חמה, תומכת, המעודדת השכלה והגשמה עצמית, עדיין קיימים סימני שאלה המונעים מלדלג ולחלוף על פני משוכת ההסתברות הגבוה".
א 4/97 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נגד עיריית ירושלים
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.