תביעת האב הסתמכה על שינוי ההלכה אלא שהוא לא הצליח להצדיק את פתיחת ההסכם. יתרה מכך, במהלך הדיונים בתיק התגלו סתירות בטענותיו וכן מאות אלפי שקלים שהסתיר מביהמ"ש.
בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה לביטול מזונות של שני ילדים שנמצאים במשמורת משותפת, לנוכח חוסר תום ליבו של אביהם, שהגיש את התביעה 3 חודשים בלבד אחרי אישור הסכם הגירושין, ללא שינוי נסיבות ותוך הסתרת מצבו הכלכלי. השופטת חני שירה ציינה כי גם בימים שאחרי ההלכה החדשה בתי המשפט צריכים להימנע משינוי סכומי מזונות שנקבעו בהסכם כולל.
לאחר פרסום פסק דינו של בית המשפט העליון ששינה את המצב המשפטי בנושא מזונות ילדים מעל גיל 6, עלתה השאלה האם ההלכה נחשבת כשלעצמה לשינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכומי מזונות שנקבעו בהסכמים או פסקי דין קודמים.
בפסק דין מנחה שניתן בנושא בשנה שעברה נקבע כי עדיין יש צורך בשינוי נסיבות, אם כי מרוכך יותר, וכי תום לב הוא שער הכניסה לדיון בתביעה.
במקרה הנוכחי האב הגיש את התביעה שלושה חודשים בלבד אחרי שאושר הסכם גירושין שבמסגרתו הוסכם על משמורת משותפת על תאומים כבני 8 וסכום המזונות החודשי הועמד על 3,500 שקל.
האב טען כי לנוכח העובדה שההלכה החדשה ניתנה ימים ספורים אחרי אישור ההסכם אין הצדקה שישלם מעבר למה שהוא מוציא כשהילדים אצלו, במיוחד לנוכח העובדה שההסכם היה יכול להיות שונה אם לא היה נכנע ללחצי האם לחתום עליו כמה שיותר מהר.
בשלב מאוחר יותר הוסיף האב טענות לשינוי נסיבות. כך, הוא טען כי כיום ילדיו מצריכים ממנו השקעה גדולה שפוגעת באפשרויות הקידום שלו, וכי הורי האם מסייעים לה כלכלית כך שהיא לא זקוקה למזונות.
האם, בתגובה, הבהירה שההסכם נחתם אחרי דין ודברים ממושך, ולאחר שהסכימה להפחית את דרישת המזונות המקורית שלה ולוותר על מעבר לאזור זול יותר כדי לאפשר את המשמורת המשותפת.
האם הדגישה עוד כי ההלכה לא נחשבת כשלעצמה לשינוי נסיבות מהותי והטיעונים החדשים שהביא האב לא עונים על דרישת הפסיקה, מה גם שהוא מסתיר חסכונות והכנסות משמעותיים.
התחייבויות שלובות
השופטת שירה כתבה בפתח דבריה כי נסיבות התיק "ממחישות עד כמה על ביהמ"ש להימנע משינוי סכומי מזונות שנקבעו בהסכם גירושין".
הובהר, כי כשמדובר בהסכם כולל קשה עד בלתי אפשרי לנתק את סכומי המזונות מהתחייבויות אחרות, כמו במקרה זה שבו סכום המזונות גובש בכפוף להתחייבות האם למשמורת משותפת ולמגורים בקרבת האב למרות המחיר הכלכלי שהדבר גובה ממנה.
בנוסף השופטת ציינה כי האב לא עמד בדרישת הסף של תום לב. ראשית, מעצם העובדה שהגיש את התביעה 3 חודשים אחרי אישור ההסכם, ושנית, לנוכח סתירות בין הטיעונים שהציג בתביעה לבין תשובותיו בחקירתו.
למשל, הסתבר כי האב הוא שהתעקש לחתום על ההסכם כמה שיותר מהר, וכי הוא אכן הסתיר חשבונות עם מאות אלפי שקלים בארץ ובחו"ל והכנסות נוספות מלבד משכורתו.
למעלה מן הצורך השופטת ציינה כי ממילא לא הוכח שינוי נסיבות – גם לא מרוכך. "עת נטל על עצמו התובע משמורת משותפת התחייב הוא לקחת חלק מלא בחיי ילדיו, תהא ההשקעה אשר תהא", כתבה. עוד נקבע כי העובדה שהורי האם עוזרים לה לא מבטלת את התחייבות האב בהסכם.
לנוכח התנהלותו, חויב האב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 32,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד נטלי זץ - חורש
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין