חברת השקעות תבעה לקוח ונדחתה: לא התחייב לשלם לה דמי תיווך

חברת ההשקעות "קידום מצבים שוקי הון" טענה שסיכמה עם אחד מלקוחותיה שיעביר לה אחוז מפיצויים שיקבל מתביעה נגזרת שצורף אליה בתיווכה. בימ"ש השלום בחיפה לא השתכנע שהאיש הסכים לכך.  

בשנת 2009 פנה לחברת ההשקעות "קידום מצבים שוקי הון" עורך דין שהתכוון להגיש תביעה נגזרת נגד גורמים שונים ב"מנורה" והתעניין אם מישהו מבין לקוחותיה מחזיק במניות של החברה.

מנכ"ל חברת ההשקעות ומנהל סניף חיפה חיברו בין עורך הדין לבין אחד מלקוחותיה, ולאחר שהשניים נפגשו הם סיכמו כי תוגש בשמו תביעה נגזרת כאמור. התביעה הוגשה ובמסגרת הסכם פשרה עם "מנורה" נפסק לאיש פיצוי.

בשלב זה הגישה "קידום" תביעה בבימ"ש השלום בחיפה נגד הלקוח בה דרשה לחייב אותו לשלם לה 41,400 שקל מכח התחייבות חוזית שלו כלפיה. התובעת טענה באמצעות עו"ד מתי ידיד, כי בינה לבינו נכרת הסכם בעל-פה, שבו התחייב להעביר אליה לפחות 30% מהפיצוי שייפסק לו בתביעה הנגזרת.

מנכ"ל החברה העיד כי כבר בשיחת הטלפון הראשונה שבה הסכים הנתבע להעביר את פרטיו לעורך הדין, נאמר לו שהוא יצטרך לשלם 30% מהפיצוי והוא הסכים לכך. גם מנהל הסניף, שטיפל בנתבע כלקוח, תמך בגרסה זו.

עוה"ד אילן גולדנברג, טען מנגד בשם הנתבע, כי בשיחותיו עם נציגי התובעת לפני הגשת התביעה מעולם לא נאמר לו שאם יזכה בפיצוי יהיה עליו לשלם לתובעת סכום כלשהו.

הנתבע הוסיף כי הדבר היחיד שהיה קשור לסוגייה הוא שעורך הדין אמר לו, בשלב שבו עמד להתגבש הסכם הפשרה מול "מנורה", כי "נהוג לתת משהו" לתובעת כמי ש"תיווכה" בינו לבין הנתבע. עם זאת, הוא מעולם לא התחייב בכך בפני מישהו.

נתבע מהימן

לאחר שהתרשמה מן העדויות ומן החקירה הנגדית שנערכה לעדים, השופטת עידית וינברגר השתכנעה כי עדויות המנכ"ל ומנהל הסניף אינן מהימנות. לעומת זאת, השופטת ציינה כי "עדותו של הנתבע לא נסתרה, והיא מהימנה בעיני".

לגבי עדות הסוכן, השופטת הבהירה שלמעשה מדובר ב"עדות שמועה", שכן בניגוד לדבריו בקדם המשפט – התברר כי הסוכן רק העביר את פרטי הנתבע למנכ"ל, ולא שוחח עם הנתבע על הנושא.

השופטת אף הביעה תמיהה על הסיכום כביכול, שלפיו הנתבע יעביר סכום "שלא יפחת מ-30%", והעירה כי חיובים לתשלומים אינם תלויים ברצונו הטוב של האדם ונעשים תוך ציון סכום או שיעור קבוע.

לגבי עדות המנכ"ל, השופטת ציינה בין השאר כי אמינות עדותו נפגעה לנוכח סתירה בינה לבין עדותו של עורך הדין שהגיש את התביעה הנגזרת. בעוד שעורך הדין העיד כי העביר לו כספים שהיוו "אחוזים מהצלחת התביעה", המנכ"ל הכחיש שקיבל ממנו תמורה כלשהי עבור התיווך בינו לבין הנתבע.

בעיקרו של דבר, השופטת השתכנעה כי "ממכלול העדויות שהובאו מטעם התובעת, לא ניתן לקבוע כי הוכחה הסכמה בעל פה בין התובעת לנתבע, בדבר תשלום חלק כלשהו מתוך הפיצוי שייפסק לו במסגרת התביעה הנגזרת".

לפיכך השופטת דחתה את התביעה, וחייבה את התובעת בשכ"ט עו"ד בסך 4,680 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד מתי ידיד
• ב"כ הנתבע: עו"ד אילן גולדנברג

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.