קבלנית תוכל לתקן ליקויים בעצמה על אף התנגדות הרוכשים

בני זוג שרכשו דירה במסגרת פרויקט תמ"א 38 טענו כי אין לאפשר לחברה לתקן את הליקויים מכיוון שהכחישה אותם בתחילת הדרך. בית המשפט הבהיר כי אין לשלול מקבלן את הזכות לתקן רק בשל חוסר אמון של רוכש

השופט זיוון אלימי הכריע לאחרונה במחלוקת בין רוכשים לבין חברת "שתית חיזוק מבנים בע"מ" ממנה  רכשו דירה ב-2016. הרוכשים טענו שהחברה איבדה את הזכות לתקן את הליקויים בעצמה מאחר שהודתה בקיומם רק אחרי קבלת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. השופט הבהיר כי לקבלן יש זכות לתקן ליקויים שנפלו בעבודתו ואין זה ראוי להתנות את מתן הזכות בהודאה מיידית של הקבלן.

באוגוסט 2016 רכשו בני הזוג דירה בפרויקט תמ"א 38 בראשון לציון. כארבע שנים לאחר מכן הם הגישו נגד החברה תביעה בסך 336,107 שקל הכוללת רכיבים שונים ובהם פיצוי בגין ליקויי בנייה שלא תוקנו בסך של כ-200,000 שקל.

שני הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם ולנוכח הפער ביניהם מונה מומחה מטעם בית המשפט. במסגרת חוות דעתו העריך המומחה את תיקון ליקויי הבנייה בסך של 63,967 שקל.

בדיון שהתקיים לפני כחצי שנה התעוררה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לזכותה של החברה לקבל אפשרות לתקן את הליקויים בעצמה.

התובעים טענו כי החברה מיצתה את זכותה לבצע תיקונים נוספים בדירה מאחר שהכחישה את קיומם ולמעשה הודתה כי יש צורך לתקנם רק בעקבות חוות הדעת. הם הוסיפו כי הם לא מאמינים שהנתבעת תתקן את הליקויים כראוי. 

הנתבעת טענה כי יש לאפשר לה לתקן את הליקויים שנקבעו על ידי המומחה.

זכות ראשונים

השופט זיוון אלימי מבית משפט השלום ברמלה קבע שיש לאפשר לחברה לתקן את הליקויים בפיקוח המומחה.

הוא הבהיר שעל פי ההלכה הפסוקה ברירת המחדל היא כי עומדת לקבלן זכות ראשונים לתקן ליקויים אשר התגלו בעבודתו. גישה זו נובעת משני עקרונות יסוד של דיני החוזים. העיקרון הראשון הוא זה המחייב מתן אפשרות נאותה לצד לחוזה לתקן הפרות או פגמים שנפלו באופן מימוש החוזה על ידו. העיקרון השני הוא חובת הקטנת הנזק, שהרי ככלל עלות התיקון לקבלן נמוכה משמעותית מעלות התיקון לרוכש דירה באמצעות בעלי מקצוע אחרים.

השופט הוסיף שהנתבעת ביצעה תיקונים שונים בדירת התובעים ועצם העובדה שהיא חלקה על קיומם של ליקויים כאלה ואחרים אינה יכולה לשלול את זכותה לתקן.

"אין זה ראוי, מבחינה מהותית ודיונית, להתנות דה פקטו את מתן האפשרות לתקן ליקויים בהודאה בעצם קיומם", כתב. הוא ציין כי זכותו של קבלן לחשוב כי עבודתו ראויה וכי לא נפלו בה פגמים או כל הפגמים הנטענים, וזכותו לחלוק על חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים באמצעות חוות דעת מטעמו.

השופט הסביר כי רק במצב בו לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט עומד הקבלן על עמדתו כי לא מדובר בליקויים, אז ניתן לקבוע כי הקבלן איבד את זכותו לתקן את הליקויים הנטענים.

"ככל שהקבלן מביע נכונות לתקן את הליקויים אשר נקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט, ללא הסתייגויות את התניות, ראוי לאפשר לו לעשות כן, אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות אחרת".

עוד הבהיר השופט כי אי האמון שרוכש רוכש דירה כלפי קבלן, כשלעצמו, אינו מצדיק את שלילת זכות התיקון בשלב שלאחר הגשת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, שכן עבודת הקבלן נעשית בפיקוח מומחה בית המשפט, ותוצאותיהן נבחנות על ידו לאחר השלמתן.

לא ניתן צו להוצאות.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין