אב לתאומים התחייב בהסכם גירושין לשלם 4,000 שקל מזונות. לאחר שזמני השהות גדלו הוא עתר לביטול המזונות. בית המשפט הפחית את הסכום ל-2,800 שקל
השופט בן שלו קיבל לאחרונה חלקית בקשה של אב לתאומים בני 10 והפחית את סכום המזונות החודשי שהוא משלם לגרושתו. בני הזוג חתמו על הסכם גירושין שבמסגרתו התחייב האב לשלם 4,000 שקל בחודש. לאחר שזמני השהות של האב התרחבו, השופט קבע כי הדבר מצדיק את הפחתת המזונות, אך לא בדרך של חישוב מחדש של צרכי הקטינים אלא בהתחשב בהשפעת השינוי על הנטל הכלכלי של האם.
בני הזוג נישאו ב-2010 והתגרשו ב-2012. יש להם שני ילדים משותפים, תאומים ילידי 2011.
בסמוך לגירושים אושר הסכם כולל במסגרתו הוסכם כי הקטינים יהיו בחזקתה ובמשמורתה של האם. לאב נקבעו זמני שהות והוא חויב במזונות בסך של 4,000 שקל לחודש (2,000 שקל לכל קטין). מאוחר יותר, בפסק דין מ-2019 בתביעה שהגיש האב למשמורת משותפת ולחלוקת זמני שהות שוויונית, נקבע על יסוד הסכמת הצדדים והמלצת גורמי הרווחה כי המשמורת תהיה משותפת וזמני השהות של האב יורחבו.
בעקבות פסק הדין, עתר האב לבטל את החיוב במזונות בשל שינוי נסיבות מהותי. הוא טען כי יש לבטל את המזונות לנוכח הרחבת זמני השהות שלו עם הקטינים ובשל ירידה בהכנסותיו אל מול עלייה בהכנסות האם.
האם עתרה לדחיית התביעה. לדבריה, חיוב המזונות מעוגן בהסכם גירושין כשלמעשה, הלכת בע״מ 919/15 לא מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי. לשיטתה, יש בהתנהלות האב חוסר תום לב בעצם זה שהוא יזם את השינוי בזמני השהות וכעת הוא אינו יכול גם להיבנות ממנו בהפחתת שיעור המזונות.
האם סברה כי יש להותיר את שיעור המזונות על כנו לנוכח הסכם הגירושין, בו ערכה ויתורים בתחום הרכושי לטובת שיעור דמי המזונות עליו הוסכם, וזאת מתוך הנחה שיוותר כפי שהוא בכל מצב.
נטל כלכלי מופחת
השופט בן שלו מבית המשפט למשפחה בבאר שבע הבהיר כי לא מצא כל שינוי נסיבות מהותי ביכולתו הכלכלית של האב שיהיה בו כדי להוביל לביטול או הפחתת המזונות. זאת ועוד, אין בהלכת בע״מ 919/15 כדי לשמש עילה עצמאית על פי הדין להפחתת חיוב מזונות, לבטח כזה שנקבע במסגרת הסכם גירושין כולל.
יחד עם זאת לדבריו לא ניתן להתעלם משינוי זמני השהות, שאינו מינורי, באופן שמקטין את הנטל הכלכלי בגין צרכי הקטינים עבור האם.
השופט הוסיף שנקודת המוצא לבחינת השפעת השינוי בזמני השהות על החיוב במזונות צריכה להיות החיוב הכספי המוסכם הקיים, ולא ביצוע תחשיב מחדש של הצרכים, כאילו מדובר בתא משפחתי שהתפרק זה עתה. זאת, בין היתר, בשל אינטרס ההסתמכות של האם על סופיות ההליך והחיובים השלובים שנקבעו בהסכם.
בסיכומו של דבר ומאחר שהאב אחראי לשלושה לילות נוספים מדי שבועים, השופט הפחית מסכום המזונות סך של 400 שקל ללילה, והעמיד את הסכום הכולל על 2,800 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ האב: עו"ד אביחי ויצמן
- ב״כ האם: עו"ד אלי חביב
עו״ד אלינור ליבוביץ'
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין