התאונה התרחשה לפני כשלוש שנים ברמת גן, כאשר נהג פגע בהולכת רגל שעברה במעבר חצייה. השופט שדן בתיק הפלילי נגד הנהג מנה רשימה נכבדה של מחדלי חקירה מצד המשטרה, שלטענתו לא אפשרו להגיע ל"חקר האמת".
בכתב האישום שהוגש נגד הנהג, נטען כי בדצמבר 2013 נכנס לצומת הרחובות בן-גוריון – ז'בוטינסקי ברמת גן כשהרמזור היה אדום, ופגע בהולכת רגל שעברה במעבר חצייה. האישה נחבלה ונאלצה לעבור ניתוח בכף הרגל.
רוצים זיכוי ברזומה?
עורך דין תעבורה
כתב האישום ייחס לנהג הנאשם עבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, אי מתן זכות קדימה להולך רגל על מעבר חצייה, אי האטה לפני מעבר חצייה ונהיגה בקלות ראש הגורמת חבלות של ממש.
הנאשם הציג גרסה אחרת של האירוע. הוא טען כי חצה את קו העצירה של הצומת באור ירוק ובנסיעה איטית. הוא הבחין בקבוצת אנשים העומדת על אי-תנועה משמאלו, והאט, כשלפתע שמע צעקה וראה "מישהי שנמרחה" לו על דופן החלון הצדי. מחוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה עלה כי לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי שהולכת הרגל חצתה באור ירוק, וגם לא ניתן לדעת בוודאות שהנאשם חלף את קו העצירה באור אדום.
ממצאים אלה לא נסתרו על ידי המאשימה. השוטר שהעיד סיפר כי לא חקר את הולכי הרגל הנוספים שעמדו לצד הנפגעת, ואילו הבוחן – שהיה אמור לחקור את נסיבות התאונה – לא חקר את הולכת הרגל כלל ואף לא פעל לאיתור סרטים ממצלמות האבטחה באזור. מעבר לכך, לא נעשה שחזור של התאונה או ניסוי שדה ראייה.
לא כל פגיעה בהולך רגל היא רשלנות
השופט דן סעדון מבית המשפט לתעבורה בתל-אביב הבהיר כי מטרתה של חקירה משטרתית אינה להרשיע חשוד אלא להוביל לחקר האמת, אולם בתיק הזה לא ניתן לדעת מהי האמת לנוכח מחדלי חקירה רבים מצד המשטרה. מחדלים שגם פגעו ביכולתו של הנאשם להביא ראיות להגנתו.
מכאן עבר השופט להסברים. כך, נקבע כי לא הובאה כל ראייה המעידה באופן חד-משמעי שהאור בכיוון הנסיעה של הנאשם היה אדום. עוד נקבע, כי הצטברות מחדלי החקירה מצדיקה זיכוי, משום שלא הוצגה בפני בית המשפט "תמונה עובדתית ברורה וחד משמעית ממנה עולה כי התאונה הייתה נמנעת אילו לא התרשל הנאשם בנהיגתו". בתוך כך השופט הוסיף כי לא כל פגיעה בהולך רגל על מעבר חצייה בהכרח נובעת מרשלנות הנהג הפוגע.
השופט התפלא במיוחד כיצד זה שלא נחקר אף עד מקרב קבוצת הולכי הרגל שעמדה לצד הנפגעת, וקבע כי המחדל מתעצם במיוחד לנוכח הקושי לתת הסבר הגיוני לשאלה כיצד הנאשם פגע רק בהולכת רגל אחת מתוך קבוצה שלמה.
השופט גם קבע כי מאחר שלא בוצע שחזור, לא ברור מה הייתה מהירות הנסיעה של הנאשם, ולכן טענתו כי נסע באיטיות לא נסתרה. "ובכלל: לא ברור מן הראיות כיצד יכול או צריך היה הנאשם לנהוג אחרת (תרתי משמע) על מנת למנוע את התאונה... בהיעדר תשובות ברורות לשאלות קריטיות אלה לא ניתן לייחס לנאשם אחריות לעבירות המיוחסות לו", פסק השופט וזיכה את הנאשם מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו.
- ב"כ המאשימה: לא צוין
- ב"כ הנאשם: עו"ד יגאל טמיר
* עורך דין משה בורנשטיין עוסק בתחום התעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין