רשות המיסים טענה כי החברה התקשרה עם קבלני משנה למראית עין כדי לקזז תשלומי מע"מ. למרות הראיות החזקות שהביאה נקבע כי "תמונת הראי" שהציגו הנאשמים העלתה ספק סביר באשר לאשמתם.
בית משפט השלום בירושלים זיכה מחמת הספק בעל חברת כוח האדם ושירותי ניקיון מעבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין. טענת רשות המסים כי החברה רכשה חשבוניות פיקטיביות בשווי של כ-20 מיליון שקל מקבלני משנה אמנם הרשימה את השופט אוהד גורדון, אלא שמולה הציגה ההגנה ראיות שהותירו אפשרות ממשית לתזה שונה, ולפיה הקבלנים הועסקו באמת ובתמים וקיבלו תמורה בפועל.
לפי המתואר בכתב האישום שהגישה רשות המסים באמצעות עו"ד כרמל קדור מהיחידה המשפטית, הנאשמים (החברה ובעליה) קיבלו בין השנים 2009-2012 60 חשבוניות מס פיקטיביות של קבלני משנה בסכום כולל של כ-20 מיליון שקל וקיזזו מהן מע"מ של כ-2.7 מיליון שקל שלא כדין.
נטען כי הנאשמים פיתחו שיטה שלפיה הם העסיקו את הקבלנים למראית עין, לכאורה לצורך אספקת עובדים ללקוחות, בעוד שבפועל עובדי הניקיון היו עובדי החברה. קבלני המשנה היו מנפיקים חשבוניות פיקטיביות לכאורה תמורת עבודתם, ולאחר שהועברה להם התמורה בשיקים ובהעברות בנקאיות, הם החזירו לנאשמים את הכספים במזומן.
מנגד טענה ההגנה באמצעות עו"ד עמית בר טוב כי מדובר בעסקאות אמת. לדברי עו"ד בר טוב, החברה רצתה להקטין את הסיכונים הכרוכים בהעסקת עובדים ערבים ואריתראים ולכן התקשרה עם קבלני משנה שסיפקו את העובדים ללקוחות ופיקחו עליהם. התשלומים שהועברו לפיכך לקבלנים היו תשלומי אמת.
בתוך כך נטען כי החברה הקפידה תמיד שכל קבלן עמו התקשרה יציג לה מסמכי זהות שיאששו כי הוא עובד כחוק, וכי ככל שהקבלנים הללו הפרו את החוק – החברה לא הייתה מודעת לכך.
רק בדיעבד הסתבר כי המפקח שקישר בין החברה לבין הקבלנים שיתף עמם בעצם פעולה בתרמית – ויחד הם נטלו את הכספים ששילמה עבור המע"מ לכיסם.
אפשרות ממשית של חפות
השופט אוהד גורדון קבע כי התביעה הציגה ראיות רבות שמבססות את התזה שלה כי ההתקשרות עם הקבלנים הייתה למראית עין, כולל עדויותיהם של חלק מהקבלנים והעובדים. אלא שמנגד, הראיות שסיפקה ההגנה חיזקו את הגרסה שלה והציגו ממש "תמונת ראי" שהקימה ספק סביר לגבי אשמת הנאשמים.
השופט התייחס בין היתר לעדויות עובדים שתיארו את קבלני המשנה כמעסיקיהם, לקוחות שהזמינו פועלים ועורך הדין שייעץ לחברה והסביר מדוע הוחלט על מתכונת העבודה האמורה.
השופט הבהיר כי ראיות אלה מספיקות להקמת ספק סביר שאינו "ספקולטיבי או רחוק, אלא כזה המעוגן בראיות של ממש ואשר מציג, למול המסקנה המרשיעה העולה מראיות התביעה, גם אפשרות ממשית של חפות".
לנוכח ראיות ההגנה נקבע כי אי אפשר לשלול את האפשרות כי קבלני המשנה הנפיקו לחברה את החשבוניות כנגד אספקת עובדים וקיבלו עבור עבודתם תמורה.
על כן, נקבע כי הנאשמים זכאים מחמת הספק.
- ב"כ הנאשמים: עו"ד עמית בר טוב
- ב"כ התביעה: עו"ד כרמל קדור - המחלקה המשפטית רשות המסים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין