רשות המיסים נ' קליינמן זעירא ואח'

החלטתי להורות על זיכוי הנאשמים מחמת הספק.

1. רקע

1.1. תמצית האישום ויריעת המחלוקת

1. נאשם 1, יואב קליינמן או ארד (להלן: "הנאשם"), הינו המנהל הפעיל ובעל המניות בנאשמת 2, חברת ארד יואב שירותים בע"מ (להלן: "הנאשמת" או "החברה"), חברה פרטית מוגבלת במניות שעוסקות במתן שירותי ניקיון ואספקת כוח אדם.

2. בכתב האישום המתוקן מיום 15.5.14 יוחסו לנאשמים שישים עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין, בהעדר מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק מע"מ") ובמטרה להתחמק מתשלום מס. זאת, לפי סעיפים 117(ב)(5), 117(ב2)(2) ו-117(ב2)(3) לחוק מע"מ. עוד יוחסה להם עבירה של הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות ורשומות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; ועבירה של שימוש במרמה או בתחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (בכתב האישום נרשם בשגגה ס"ק (7)).

3. העובדות הנטענות כבסיס לאישום הן כדלקמן: בין השנים 2009-2012 ניכו הנאשמים בדוחות התקופתיים של הנאשמת ורשמו בספרי הנהלת החשבונות שלה שישים חשבוניות מס של קבלני משנה ששמותיהם יובאו בהמשך, בסך כולל של 19,496,090 ₪, כאשר סכום המס שנוכה עמד על 2,690,157 ₪. המאשימה טענה כי דובר בחשבוניות כוזבות שכן הקבלנים לא עשו עסקאות עם הנאשמים. לטענתה הנאשם, ואדם נוסף בשם מאג'ד הדיה (להלן: "מאג'ד"), רכשו מן הקבלנים את החשבוניות, במטרה להגדיל בכזב את ניכוי התשומות ולהקטין כך את תשלומי המס של הנאשמת. עוד נטען כי על מנת להסוות את מעשיהם, שילמו הנאשמים את תמורת החשבוניות בשיקים ובהעברות בנקאיות לקבלני המשנה, שפרעו את השיקים וההעברות הבנקאיות לכסף מזומן אותו מסרו חזרה לנאשם, על מנת שישולם כשכר לעובדי הנאשמת. המאשימה טענה גם כי מדובר בעבירות שנעשו בנסיבות מחמירות, בשל מספר העבירות והיקף ההשתמטות ממס.

4. ההגנה, מנגד, אישרה בתשובתה לאישום מיום 22.4.14 את הסטטוס הנטען של הנאשם בנאשמת, את טיב פעילות הנאשמת ואת עצם ניכוי החשבוניות. עם זאת טענה כי אין מדובר בחשבוניות כוזבות אלא בעסקאות אמת בין הנאשמים לבין קבלני המשנה, עמם התקשרה הנאשמת בהתאם לייעוץ משפטי של עו"ד אמיר קליינמן, כדי לספק עובדים ללקוחותיה. הדבר נעשה כדי להקטין את חשיפת החברה לסיכון הנוגע להעסקת העובדים ולהקטין קשיי תקשורת והעסקה הנוגעים לעובדים מאיו"ש וממזרח ירושלים. ההגנה הדגישה את הקפדת החברה על התנהלות תקינה מול הקבלנים, ובכלל זה טענה כי נהלי העבודה בחברה חייבו הצגת מסמכים מצד הקבלן טרם התקשרות עמו: אישור ניהול ספרים, ניכוי מס במקור, תעודת עוסק מורשה, צילום תעודת זהות ומסמכי רשם החברות כשדובר בחברה. להלן ולשם הייעול יכונו אלה "מסמכי הזהות" של קבלני המשנה. נטען כי הנאשם לא היה מודע לאי-חוקיות בפעולת הקבלנים או בפעולת החברה מולם, וכי בכלל זה לא ידע שמאג'ד, שהכיר לנאשם את כל קבלני המשנה ופעל כמפקח על עבודתם מטעם הנאשמת, פעל באופן לא חוקי. עוד נטען שהתמורה שולמה במלואה לקבלני המשנה, הוכחש כי אלה החזירו את הכספים לנאשמים, ונמסר כי עובד הנאשמת בשם מיכאל מרבי (להלן: "מרבי") נשלח לפקח על תשלום המשכורות בידי קבלני המשנה לפועלים שהעסיקו, וכי אם מרבי פעל בניגוד להוראותיו של הנאשם, האחרון לא ידע מכך. הוזכרו שלושה מקרים בהם לקוחות התלוננו שלא שולם מלוא השכר לפועלים שאז דרש הנאשם כי קבלני המשני רישק מועתז ושוויקי חאלד יכינו מעטפות שכר וימסרו אותן לפועלים בפיקוחו של מרבי. לבסוף נטען כי חלק מן העובדים ממוצא אריתראי גויסו בידי מרבי, בעוד שעובדים ממוצא ערבי גויסו בידי קבלני המשנה, אך כי כל העובדים הועסקו בידי הקבלנים.

   תזה זו נותרה, בעיקרה, על כנה לאורך ההליך, כאשר על פרטי הטענות שעלו בעדות הנאשם ובסיכומי ההגנה אעמוד בהמשך.

5. יריעת המחלוקת עוסקת אפוא בטיבן האמתי של התקשרויות עם קבלני המשנה, אשר מצאו ביטוין בחשבוניות מושא האישום אשר נוכו בדוחות המס של הנאשמת. השאלה שבמחלוקת היא האם דובר בהתנהלות למראית עין, שהתמקדה בקבלת חשבוניות מס כוזבות לצורך הקטנת נטל המס כאשר הפועלים שעבדו בשטח הועסקו בפועל בידי הנאשמת, או שמא דובר בהתקשרויות אותנטיות ששיקפו אספקה והעסקה אמתית של קבלני המשנה את הפועלים האמורים.

   בהקשר זה, ובניסיון להסביר את הראיות התומכות בתזת התביעה אשר תפורטנה בהמשך, טענה ההגנה כי בזמן אמת פעלו קבלני המשנה בשיתופו של מאג'ד בצורה בלתי חוקית ללא ידיעת הנאשמים, נטלו לכיסם ולכיסו של מאג'ד את הסכומים שקיבלו מהנאשמת כתשלומי מע"מ במקום להעבירם לרשויות, וכשנתפסו החליטו להפליל בכזב את הנאשמים כדי להתחמק מאחריות.

    

   1.2. על מתווה הכרעת הדין, והספק הסביר