האישה, בשנות ה-80 לחייה, כתבה ברשת החברתית כי בנותיו ונכדותיו ניתקו אותו ממנה ומהעולם החיצון. בית המשפט קיבל תביעת דיבה שהגישו הבנות וקבע שהעלילה מנותקת מהמציאות
לאחר כמעט 40 שנה של חיים משותפים החליט אדם בשנות ה-90 לחייו להיפרד מזוגתו הצעירה ממנו ב-13 שנה. לאחר שניסתה ליצור עמו קשר ללא הצלחה העלתה לפייסבוק פוסטים בהם כתבה כי בנותיו ונכדותיו ״חטפו״ אותו וניתקו אותו ממנה ממניעים כלכליים ורצונם למנוע ממנה לרשת אותו. השופט פליקס גורודצקי קיבל תביעת לשון הרע שהגישו הבנות והנכדות וקבע כי מדובר בפרסומים קשים שגררו תגובות נזעמות כלפי המשפחה.
האישה, גרושה ילידת 1935, והאיש, יליד 1922, הכירו לאחר שהוא התאלמן מאשתו הראשונה וקשר הנישואים השני שלו הסתיים בגירושים. לאיש שתי בנות מנישואיו הראשונים ולאישה שני בנים מקשר הנישואים שקדם לקשר עם האיש.
השניים חיו תחת קורת גג אחת החל משנת 1981 במשך כ-38 שנה.
ב-2020 פרץ ביניהם סכסוך והם נפרדו. נפתחו בעניינם מספר הליכים שאוחדו ואחד מהם היה תביעת לשון הרע על סך של 350,000 שקל שהגישו בנותיו ונכדותיו של האיש נגד האישה.
הן טענו כי במהלך השנתיים שקדמו לסיום מערכת היחסים בין הצדדים, הנתבעת התנהגה כלפי אביהם באופן מחפיר וסילקה אותו מספר פעמים מביתם בדיור המוגן. על רקע התנהגות זו האב גמר בדעתו כי אין בכוונתו לחזור למערכת היחסים עם הנתבעת.
לדבריהן, הנתבעת ניסתה ליצור קשר עם האב ואולם האחרון הודיע לבני משפחתו כי הוא אינו מעוניין לענות לשיחותיה או להשיב למסרונים ששלחה וזאת עקב התנהגותה כלפיו.
הבנות סיפרו כי לאחר שהסתיימה מערכת היחסים בין הצדדים, החלה הנתבעת להאשים ברבים אותן ואת בני משפחתן כי חטפו וכלאו את האב בביתם, לרבות פוסטים בפייסבוק.
הן הוסיפו כי פרסומים אלה גררו תגובות מודאגות וחריפות כלפי התובעות, האב ובני משפחתם, של קוראים שנחשפו אליהם וסברו כי האב אכן נחטף על ידי בני משפחתו בניגוד לרצונו.
הנתבעת טענה שהבנות תכננו היטב את מהלך החטיפה של האב ובודדו אותו. היא הדגישה כי מזה כ-10 חודשים היא מנסה ליצור קשר עם האב ללא הצלחה.
לשיטתה, הביטויים בהם השתמשה אינם מהווים לשון הרע. ומדובר בביקורת לגיטימית על התנהגות התובעות.
קשים ומגמתיים
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים קיבל את התביעה חלקית. הוא כתב כי עיון בתשתית הראייתית לא מותיר ספק שהפרסומים בפייסבוק הגיעו לכדי לשון הרע.
כך למשל פרסמה הנתבעת בינואר 2020 פוסט בו נכתב: "אתם בודאי גאים בעצמכם. שלקחתם לסבא את הטלפון. כבר כמעט חודש ימים. שחס וחלילה לא יוכל לדבר עם אשתו".
בפוסט אחר נכתב ״120 יום עברו מאז שנלקח פלוני על-ידי בני משפחתו בדרום. הם השתלטו על הטלפון שלו והם מונעים ממנו לדבר עם אשתו וחבריו בארץ ובעולם. המשך יבוא....".
פרסומים אלו גררו המון תגובות של הגולשים ברשת, בארץ ובעולם, כמו למשל ״מאוד עצוב״ ו-"בובה עשו ממנו".
השופט כתב שמדובר בפרסומים קשים ומגמתיים כלפי התובעות, תוך הצגתן באור שלילי ותוך עיוות העובדות ונסיבות פרידת הצדדים.
עוד נכתב בפסק הדין כי הוכח שנסיבות פרידתם של הצדדים שונות לגמרי מהתמונה שהציגה הנתבעת והיא עצמה ביקשה שהבנות יבואו לקחת את האב ודיווחה כי מערכת היחסים ״נגמרה״.
השופט חייב את הנתבעת לשלם לתובעות פיצוי בסך 80,000 שקל.
עוד חויבה הנתבעת בהוצאות בסך 60,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שמואל גרוס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין