בית המשפט קבע כי המנתח לא הסביר לתובעת ששתלים גדולים מעלים את הסיכון להצטלקות, ולכן הפר את חובת הגילוי. סכום הפיצוי: כ-145 אלף שקל.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב מנתח פלסטי לפצות מטופלת שעברה ניתוח להרמה והגדלת שדיים בכ-145 אלף שקל משום שלא הסביר לה ששתלים גדולים מגבירים את הסיכון לצלקות בולטות. השופטת הבכירה יעל הניג דחתה את טענת המטופלת לרשלנות רפואית בבחירת סוג השתלים אך קבעה כי המנתח הפר את חובת הגילוי ולכן הסכמתה לניתוח לא ניתנה על סמך מידע מלא.
בפגישת ייעוץ שהתקיימה ב-2012 הסבירה התובעת (61) למנתח שהיא מעוניינת להרים ולהגדיל את שדיה אך חוששת מצלקות. הוא הציג לה תמונות של ניתוחים אחרים, הסביר לה מה האפשרויות העומדות בפניה ואף הזמין שתי עובדות להראות לה את השדיים שלהן לאחר ניתוח.
בתום הפגישה התובעת חתמה על טפסי הסכמה וכשבוע לאחר מכן הוכנסו לגופה שתלי סיליקון של CC300.
כעבור כשנה התלוננה התובעת על צלקות רחבות ומכוערות ועל צניחת שדיים. הנתבע הציע לה ניתוח מתקן ללא עלות אך היא סירבה והגישה נגדו תביעה לפיצויים על רשלנות רפואית והיעדר הסכמה מדעת.
התובעת טענה כי המנתח התרשל בתכנון הניתוח ובחר שדיים גדולים מדי, וצירפה חוות דעת מומחה תומכת שלפיה הפגמים האסתטיים הסבו לה 10% נכות.
התובעת הוסיפה עוד כי אף שהדגישה כי אינה מעוניינת להישאר עם צלקות בולטות המנתח והעובדות שכנעו אותה לעבור את הניתוח מבלי שהוסברו לה ההשלכות של גודל השדיים. לטענתה, לו ידעה על הסיכון המוגבר לצלקות הייתה בוחרת בשתלים קטנים יותר או מוותרת על ההגדלה.
הנתבע הכחיש שהתרשל, והגיש חוות דעת רפואית שלפיה צניחת השדיים זניחה והתפרים נפערו באופן שטחי מבלי שגרמו לנכות.
בנוסף, הנתבע טען כי מסר לתובעת הסברים מפורטים, סקר בפניה את כל האפשרויות ואף המליץ לה במפורש לעבור ניתוח הרמה בלבד אך היא בחרה בהגדלה.
טעות בשיקול הדעת
מומחה לכירורגיה פלסטית שמינתה השופטת הבכירה יעל הניג קבע כי בחירת השתלים הגדולים הייתה טעות בשיקול הדעת אך לא הגיעה כדי רשלנות. המומחה אף לא סבר שנגרמה לתובעת נכות אך המליץ על ניתוח להקטנת השתלים ולכריתת הצלקות בעלות של כ-45 אלף שקל.
השופטת הניג אימצה את חוות דעתו ודחתה את טענת הרשלנות. עם זאת, היא קיבלה את הטענה להיעדר הסכמה מדעת.
השופטת ציינה כי חוק זכויות החולה מחייב רופא למסור למטופל את כל המידע על הסיכונים, הסיבוכים ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם מההליך הרפואי, במיוחד כשמדובר בניתוח אלקטיבי לצורך אסתטי.
השופטת לא סברה שהנתבע עמד בחובה זו. השופטת ציינה כי התמונות שהוצגו לתובעת וכן ה"מיצגים החיים" שהראו צלקות בלתי מורגשות, יצרו אצל התובעת את הרושם שכך יהיה גם אצלה.
אלא ש"נוכח חששה הגלוי של התובעת מצלקות ומרכזיות השיקול בהחלטתה, מתבקש הסבר על הגברת הסיכון המסוימת הכרוכה בגודל השתלים. הסבר כזה לא ניתן לתובעת בעל פה ואף לא בטופסי ההסכמה", כתבה.
לפיכך השופטת קבעה שהנתבע ישלם לתובעת על ניתוח מתקן ויפצה אותה בעוד 70 אלף שקל על כאב וסבל ופגיעה בדימוי העצמי.
בסך הכל חויב הנתבע בפיצויים של 115 אלף שקל, שכר טרחת עורך דין בסך 26,910 שקל, הוצאות משפט והשתתפות בשכר טרחת המומחים.
לפסק הדין בת"א 2708-03-14 לחצו כאן
עו"ד בוריס סברדליק
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין