החייל אובחן כחולה סכיזופרניה במהלך שירותו הצבאי. קצין התגמולים לא הסכים להכיר בו כנכה צה"ל, לאחר שקבע שהמחלה התפרצה לפני הגיוס. בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה את ערעור החייל וקבע כי אף שהמחלה קיננה לפני השירות – היא הוחמרה בעקבותיו.
באוקטובר 2011 עבר החייל, ששירת כטכנאי מטוסים, התקף פסיכוטי. הוא פונה לבית החולים ואובחן כחולה סכיזופרניה. לאחר שחרורו הוא פנה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל.
לייעוץ בתחום:
עורך דין נכי צה"ל
הפסיכיאטר מטעם קצין התגמולים קבע כי המחלה התפרצה אצל המערער לפני גיוסו על רקע תורשתי של הפרעות נפשיות. ב-2013 ועדת התגמולים השתכנעה מחוות הדעת ודחתה את הבקשה. ערר שהגיש החייל נדחה גם הוא בהמשך אותה שנה. וועדת הערר קבעה כי הוא לא הוכיח כל אירוע חריג אשר יכול היה להביא לגרימה או החמרה של מצבו הנפשי.
בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד מיטל ניסן הוא סיפר כי היה נער רגיל ללא בעיות פיזיות או נפשיות כלשהן. כשהתגייס, גם נציגי הצבא מצאו אותו נורמטיבי לחלוטין וקבעו לו פרופיל 97.
ההתדרדרות החלה במהלך הטירונות בה סבל מאלימות מצד שני חיילים אחרים. לאחר מכן, בבסיס בו שירת הוא נחשף לתנאים קשים של עבודה מאומצת בנוסף לתורנויות רס"ר ומטבח. הוא גם נדרש לבצע לבדו שמירות במגדלי שמירה מרוחקים בסמוך לכפרים ערביים, שבמהלכן החל לשמוע קולות מוזרים ולסבול מנדודי שינה, פחדים וחרדות.
לדבריו, כחודש לפני התפרצות ההתקף הוא נשלח לבצע שמירות בבסיס אחר בו נמנעו ממנו סדר יום רגיל של שינה ואכילה מסודרת. בתקופה זו הוא התחיל לסבול מהזיות וחזר לבסיסו תשוש פיזית ומנטאלית.
המערער סיכם כי תנאי שירותו הקשים הם שהביאו לפרוץ המחלה והוסיף כי גם אם לא מדובר באירועים יוצאי דופן, היה על הוועדה לבחון את הדברים מנקודת מבטו הסובייקטיבית.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד תמר שחף, טען מנגד כי אין להתערב בקביעותיה של הוועדה לפיהן המערער סבל מהמחלה עוד בתור נער. לדבריו, הוועדה קבעה מבחינה עובדתית כי סביב גיל 17 חל שינוי בהתנהגות המערער, הוא הרבה להיעדר מבית הספר, התקרב לדת והחלו אצלו מחשבות על עין הרע והתפרצויות תוקפניות.
עוד צוין כי המערער לא הצביע על אירוע דחק מסוים שגרם מבחינתו להתפרצות המחלה בצבא ואף השיג ציון 100 במבחן שנערך כשחזר מאחת ממשימות השמירה.
"פחד צבאי"
השופטים יגאל גריל, כמאל סעב ובטינה טאובר קיבלו את מסקנת הוועדה כי המחלה התפרצה אצל המערער עוד קודם לשירות. עם זאת, לעמדתם, הרגשת התשישות של המערער עקב המטלות והשמירות הרבות, בשילוב עם מצבו הנפשי העדין, צריכים להביא למסקנה כי השירות החמיר את מחלתו.
השופטים הדגישו כי אף ששמירה היא פעולה שגרתית עבור חייל, מדובר במשימה המאפיינת שירות צבאי וסביר שהמערער לא היה נחשף אליה בחיים האזרחיים. הם הבהירו כי פחדים וחרדות המתפתחים בעת שמירה בלילה לבד הם חרדות ו"פחדים צבאיים" הקשורים קשר הדוק לפעילות הצבאית.
עוד קבעו השופטים כי גם אם רוב החיילים לא מפתחים חרדות בעקבות משימות שמירה, יש להתייחס גם לממד הסובייקטיבי, ואין ספק כי במקרה זה השמירות גרמו למערער לחרדה "העונה על הדרישה של פחד צבאי".
בנסיבות אלה השופטים קיבלו את הערעור וקבעו כי תנאי שירותו של המערער החמירו בשיעור של 50% את מחלת הסכיזופרניה ממנה סבל.
המשיב חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.