- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
השוכרים ניצחו: זכאים להישאר בדירה למשך שנה נוספת
תביעת פינוי שהגיש בעל דירה ברמת גן נדחתה באחרונה, לאחר שהשופטת מצאה כי השוכרים מימשו תקופת האופציה שניתנה להם בהסכם כדין והם זכאים להישאר בדירה למורת רוחו של הבעלים.
בני זוג ששכרו דירה ברמת גן תמורת שכר דירה חודשי של 8,500 שקל, חתמו במאי 2013 על חוזה לתקופה של שנתיים, שכלל סעיף אופציה, שהעניק להם את הזכות להאריך את ההסכם בשלוש תקופות שכירות נוספות של שנה כל אחת.
לפני כחודשיים התגלעה מחלוקת לגבי פרשנות סעיף זה, במסגרת תביעת פינוי שהגיש בעל הדירה לבית משפט השלום בתל-אביב.
הבעלים, שככל הנראה מצא שוכרים שהסכימו לשלם לו יותר, טען כי הזכות להארכת האופציה העניקה לשוכרים אפשרות להאריך את תקופת השכירות בכל פעם למשך שנה אחת בלבד. בשנתיים הראשונות הם מימשו את האופציה כדין אולם בשנה האחרונה הם לא הודיעו על מימושה ולכן היא פקעה.
לעומתו השוכרים טענו כי סעיף האופציה העניק להם את הזכות להחזיק בדירה עד יוני 2018 והם לא היו צריכים להודיע על כך לבעלים כל שנה ושנה. הם הסכימו שלשון ההסכם מתייחסת לשלוש תקופת אופציה בנות שנה אולם טענו כי הסעיף קובע שהם יכולים לממש את מלוא התקופות במשלוח הודעה אחת עד מרץ 2015 – וזה מה שהם עשו.
מכל מקום השוכרים הוסיפו כי בנספח שצורף לחוזה הבעלים התחייב להשכיר להם את הבית עד שימכור אותו, ורק במידה שימצא רוכש יוכל לפנות אותם בהתראה של 60 יום.
המשכיר לא התנגד
לאחר עיון בהסכם השכירות קבעה השופטת כרמלה האפט כי הדין עם השוכרים שהיו רשאים לממש את כל תקופת האופציה כחטיבה אחת.
השופטת ציינה כי לשון החוזה קובעת מפורשות כי התנאי למימוש האופציה – על שלוש השנים שהיא מאפשרת – הוא מתן הודעה בכתב תוך 90 יום לפני תום תקופת השכירות הראשונה ולא יאוחר מהעשרה במרץ 2015 – והנתבעים עמדו בתנאי זה במלואו.
השופטת הדגישה כי אף שפרשנותו של בעל הדירה אפשרית גם כן, דווקא התנהגותו – שאפשרה להם להמשיך לתקופת האופציה השנייה ללא הודעה נוספת – מעידה כי גרם לשוכרים להבין שהם לא צריכים להודיע על מימוש האופציה בסוף כל שנת שכירות מחדש.
לגבי הנספח שצורף לחוזה השופטת כתבה כי "הגם שאני מסכימה כי ספק אם הנתבעים עצמם התחייבו בנספח זה להמשיך ולשכור את הבית, עד קץ הדורות, היה וזה לא יימכר, והגם שסביר להניח כי כיוונו להסכים על כך שבמידה והבית יימכר, יהא עליהם לפנות אותו בהתראה של 60 יום, אין בו בנספח זה להסכם כדי לקצר את תקופת השכירות אלא במקרה של מכירה".
משכך השופטת דחתה את התביעה וקבעה כי הסכם השכירות יפקע עם תום תקופת האופציה השלישית – ביוני 2018 – ועד למועד זה השוכרים רשאים להישאר בדירה. בעל הדירה חויב לשלם לשוכרים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 6,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רונן כהן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שגיא רוקח, עו"ד דוד נחום
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
