הרשעה בעבירת הפקרה לאחר פגיעה כאשר הנפגע נפטר על-אתר ולא ניתן לעזור לו

ע"פ 1977/05 גולה נגד מדינת ישראל

בית המשפט העליון קבע, כי בתאונת דרכים, תמיד מוטלת על הנהג הפוגע חובה לברר באופן אישי את מצבו של הנפגע, וזאת אף אם קיימת סבירות גבוהה לכך שהנפגע קיפח את חייו בתאונה. בכך, דחה בית המשפט את ערעורו של מי שהורשע בין היתר בהפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה, אשר טען כי החובה להושיט עזרה אינה חלה כאשר הנפגע בתאונה נפטר על-אתר כתוצאה מן התאונה.

סעיף 64א לפקודת התעבורה, נועד להבטיח מתן עזרה מיידית לנפגע בתאונה ע"י הנהג הנמצא במקום, וכן למנוע מהנהג מלהתחמק מאחריותו לתאונה על-סמך השערתו כי איננו אשם בה. סעיף 64 א(ב) מחייב את הנהג היודע כי בתאונה נפגע אדם, לעצור ולהגיש לנפגע עזרה.

השופטת ארבל קבעה, כי רק במקרים נדירים ביותר יוכל הנהג הפוגע להיות משוכנע מיד לאחר קרות התאונה, מעל לכל ספק, כי אין כל סיכוי להציל את האדם בו פגע וכי כל עזרה שהיא לא תוכל להועיל לו. די בכך שהפוגע, המודע לכך שפגע באדם, הסתלק מזירת האירוע מבלי לברר את מצבו של הנפגע, כדי להרשיעו בעבירת ההפקרה לפי סעיף 64א(ב). אמנם, יתכן כי במצב של פטירה מיידית לאחר התאונה, לא ניתן יהיה להרשיע את הנהג בביצוע העבירה המושלמת של אי-הגשת עזרה לנפגע, אך אז, ניתן יהיה להרשיעו בניסיון מושלם לבצע את העבירה.

במקרה הנדון, נקבע כי במרחק שבו עצר המערער מן הנפגעת, לא יכול היה לדעת באופן ברור וחד-משמעי את מצבה, ולפיכך, משלא ניגש כלל לברר זאת, אינו פטור מן החובה המוטלת במסגרת עבירת ההפקרה. בנוסף, נדחה הערעור על גזר הדין, באשר נקבע כי העונש שהוטל על המערער - ארבע וחצי שנות מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על-תנאי, ופסילת רשיון לתקופה של 12 שנים, משקף כראוי את חומרת המעשים.

ע"פ 1977/05 גולה נגד מדינת ישראל

למדור: תעבורה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.