"משבחרה הרשות לשלם למחבלים - היא חבה באחריות על מעשה הטרור", נימקה השופטת את הכרעתה הדרמטית
הרשות הפלסטינית תפצה קורבן לינץ' ב-5 מיליון שקל - כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, על-פי חוק חדש שנכנס לתוקף ביוני 2024. השופטת חנה מרים לומפ נימקה כי משבחרה הרשות לשלם למבצעי הלינץ' ובני משפחותיהם כספים, הרי שהיא חבה באחריות למעשה הנפשע ונדרשת לשלם לתובע, שהפך נכה, פיצוי עונשי שאינו תלוי בנזק.
הימים הם ימי הרמדאן שקדם למבצע "שומר חומות", אפריל 2021. התובע, שעבר לתומו ברחובות ירושלים, הותקף באכזריות על-ידי בני עוולה. הוא עבר לינץ' שכלל מכות בכל חלקי גופו ויידוי אבנים לעברו. כתוצאה מכך נפגע האיש פיזית ונפשית, זאת לאחר שראייתו נפגמה ומספר חוליות בגבו נשברו. הוא הוכר בביטוח לאומי כנפגע איבה, עם נכות קבועה של 47%.
מבצעי הלינץ' הועמדו לדין והורשעו בביצוע מעשה טרור בצוותא חדא של חבלה בכוונה מחמירה. כ-3 שנים לאחר מכן, ביוני 2024, נכנס לתוקפו החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), הקובע שאם אדם נפגע ממעשה טרור ונגרמה לו נכות צמיתה - הרי שהוא יהיה זכאי לפיצוי קבוע שאינו תלוי בנזק, בסך 5 מיליון שקל, "ממבצע מעשה הטרור, ממתגמל הטרור" או ממי שאישרר אותו.
ואכן, כחודש לאחר כניסת החוק לתוקף הגיש קורבן הלינץ' את התביעה לבית המשפט, בין היתר נגד הרשות הפלסטינית - בטענה שהיא חייבת לפצותו מכוחו. זאת על רקע הודאת הרשות כי שילמה כספים למבצעי הלינץ' ובני משפחותיהם. הוא הדגיש ששלושת תנאי החוק מתקיימים לגביו: בוצע כלפיו "מעשה טרור", נגרמה לו נכות קבועה, והרשות תגמלה את המעשה הנפשע.
הרשות, מצדה, טענה שבפברואר 2025 שונתה החקיקה אצלה, וכעת היא אינה משלמת כספים למחבלים. לשיטתה הפסקת התשלומים משמעה שהיא אינה עוד מתגמלת טרור, וממילא החוק אינו תופס לגביה. במלים אחרות: לטענתה הפסקת התשלום למחבלים מסירה את אחריותה למעשה הטרור הנדון.
עדיין מאשררת טרור
אלא שאת השופטת לומפ טענת הנתבעת לא שכנעה. היא הסבירה שבהתאם לפסיקת העליון, הרשות הפלסטינית - בהעברתה כספים למחבלים ובני משפחותיהם - היא לכל הפחות "מאשררת" טרור (גם אם אינה "מתגמלת"), ולכן נכנסת בגדרי החוק. אשר ללינץ' שעבר התובע, הודגש שהוא קדם לשינוי החקיקה הנטען בשטחי הרשות, וממילא גם בגינו שולמו כספים למחבלים שהשתתפו בו.
"משבחרה הרשות לשלם למחבלים, די ששולם תשלום יחיד כדי שתחוב הנתבעת באחריות על מעשה הטרור. יש בהעברת תשלום יחיד, כשלעצמו, כדי לאשרר את מעשה הטרור", נימקה השופטת וסיכמה: "לפיכך, אין בהפסקת התשלום כדי ללמד על הסרת אחריותה של הנתבעת למעשה הטרור שביצעו המחבלים משאשררו אותו זה מכבר, ולו בהעברת התשלום הראשון, כאמור".
בנסיבות אלה, שעה שאין מחלוקת כי התובע היה קורבן למעשה טרור, שנגרמה לו נכות קבועה ושהרשות הפלסטינית שילמה כספים למבצעי הלינץ' או בני משפחותיהם - קבעה השופטת שעליה לשלם לו את הפיצוי הקבוע בחוק, בסך 5 מיליון שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד משה צ' יאדו
- ב"כ הרש"פ: עו"ד א' כרמלי
עו"ד נועה אפרתי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.