"הרע במיעוטו": ניצחה את אחיה במאבק על משק ההורים

השופטת שפרה גליק מבית המשפט למשפחה בתל אביב הכריעה באחרונה בסכסוך קשה בין אח ואחות שדרשו לקבל את הזכויות במשק שהיה שייך להוריהם.

ההורים החזיקו במשק באחד המושבים בארץ כחוכרים של מנהל מקרקעי ישראל וטרם פטירתם לא מינו "בן ממשיך".

על המשק חל ההסכם ה"דו צדדי" בין מנהל מקרקעי ישראל לבין המושב. על פי ההסכם, זכויות ההורים היו זכויות שימוש אישיות ולכן הן לא נכללו בעיזבונם ולא עברו בירושה לילדיהם. על פי ההסכם, במצב של פטירת הורים ליותר מילד אחד, זכויות השימוש עוברות לזה ש"מוכן ומסוגל לקיים את המשק" ובאין הסכמה בין הילדים יכריע בכך בית המשפט.

לאחר מות ההורים הביעו שניים מבין חמשת ילדיהם, אח ואחות, רצון לקיים את המשק. שלושת האחים האחרים תמכו באח. מאחר שלא הייתה הסכמה הגיש כל אחד מהשניים בקשה לבית המשפט להצהיר שהוא המתאים ביותר.

השופטת שפרה גליק הבהירה שהפסיקה קבעה מספר מבחנים לצורך הכרעה בשאלה מי מהילדים "מוכן ומסוגל לקיים את המשק", מתוך ראייה שכיום אין עדיפות לשיקול החקלאי, שכן הפוטנציאל הנדל"ני של המקום, על איכות החיים שהוא מציע, עולה על זה החקלאי.

השופטת ציינה כי בין השיקולים ניתן למנות את רצון ההורים המנוחים, השקעות כספיות מצד אחד הצדדים, שיקולים כלכליים ושיקולי צדק ותום לב.

קואליציה כלכלית

לדברי השופטת, ניכר שלהורים לא הייתה העדפה מובהקת ביחס לאחד מהילדים ובכל מקרה, הם נטו תדיר לשנות את דעתם. לדבריה, מלכתחילה ההורים רצו שבנם הבכור יקבל את המשק אך משהוא בחר להתיישב בארה"ב, הם לא הביעו עמדה אחרת ורק ביקשו באופן כללי שרכושם יתחלק בין הילדים שווה בשווה.

ביחס לשיקול שבוחן למי יתרון בתפעול החקלאי של המשק חזרה השופטת והבהירה כי הפסיקה התייחסה אל "שיקולי החקלאות" כשיקולים מופרכים לנוכח המציאות הטכנולוגית שאינה מצריכה עבודה פיזית קשה במשק וניתן להיעזר בפועלים, ומשעה שברוב המושבים אין חקלאות של ממש. כך, שלשני הצדדים אין עדיפות בהיבט של "המשכיות" המשך ופעילותו החקלאית.

בנוגע לשיקול ההשקעה הכספית ציינה השופטת שאמנם נראה שהאח השקיע כספים רבים בתחזוקת המבנים במשק אך מנגד הוא גבה דמי שכירות ו"הרוויח" מכך. במקביל, נראה שגם האחות השקיעה בבניית היסודות והשלד של אחד המבנים במשק, כך שגם בהיבט זה אין יתרון למי מהם.

השיקול שהכריע בסופו של דבר את הכף היה התנהלות הצדדים. השופטת ציינה בהקשר זה שהאח התנהל בכוחניות בלתי סבירה, ואף התפרץ מספר פעמים כלפי בית המשפט. כמו כן, מדובר באדם כבד ראייה וכבד שמיעה שנמצא במצב בריאותי ונפשי לא טוב. בנוסף, הוא ואחיו, שתמכו בו, יצרו "קואליציה כלכלית" נגד האחות וביקשו למדר אותה מההכנסות מהמשק. 

מאידך, התנהלות האחות לא הייתה כל כך קיצונית, אף שגם היא לא פעלה בתום לב בחלק מהזמן.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת שאף שלשני הצדדים אין יתרון יחסי על פני רעהו, בחירת האחות היא "הרע במיעוטו". היא הוסיפה שהאחות, בניגוד לאח, הציעה פיצוי ליתר האחים והדבר מהווה סיבה נוספת להעדיף אותה.

לפיכך השופטת קבעה שהאחות היא "המוכנה ומסוגלת" לקיים את המשק וזכות השימוש תעבור אליה, בכפוף לכך שתעביר לכל אחד מהאחים 20% משוויו.

השופטת הביעה תקווה שהדבר ישכין בסופו של יום שלום במשפחה המסוכסכת.

האחים חויבו בהוצאות ושכ"ט של 40,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד גד מינא
• ב"כ הנתבעים: עו"ד רועי טיבי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין