- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הרמת מסך: המשביר לצרכן תשלם חוב של 700 אלף שקל לעיריית כרמיאל
הרשת סירבה לשלם את החוב בטענה שלא היא החזיקה בנכס אלא חברה נפרדת שהייתה בשליטתה. למרות זאת, בית המשפט החליט להרים את מסך ההתאגדות, וחייב את המשביר במלוא החוב.
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה את תביעתה של עיריית כרמיאל נגד "המשביר 365 החזקות" בגין חוב ארנונה של כ-700 אלף שקל. העירייה הגישה את התביעה לאחר שהחלו הליכי פירוק נגד חברת "קוסט", בעלת החוב המקורית, שנמצאת בשליטתה הבלעדית של המשביר. השופטת איילת הוך-טל ציינה כי אמנם החברה החזיקה בפועל בנכס בכל התקופה אך יש לחייב את המשביר בתשלום החוב בשל העובדה שבמועד היווצרותו היא היתה בעלת השליטה היחידה בחברה.
במרץ 2010 הוקמה חברת ״קוסט״, שנשלטה באופן מלא על ידי המשביר. מספר חודשים לאחר מכן המשביר שכר שטח בכרמיאל שהיה מיועד לשמש כמרכול בניהול החברה. בתחילת הדרך נרשם המשביר כמחזיק הנכס בעירייה אך באוגוסט 2014 עבר הרישום לחברה.
ואולם, זמן קצר לאחר מכן החברה נכנסה להליכי פירוק ולנכס הצטבר חוב ארנונה בסך של 700 אלף שקל. המחלוקת העיקרית בתביעה שהגישה העירייה התייחסה לשאלת חובתה של המשביר לשאת בתשלום החוב.
לטענת העירייה, שוכרת הנכס לפי הסכם השכירות היא המשביר, וגם אם האחרונה החליטה להשכירו בשכירות משנה לחברה היא לא פטורה מהחובה לשלם ארנונה.
לדבריה, יש לראות במשביר כמי שהחזיקה בנכס במשך כל תקופת השכירות או לכל הפחות ביחד עם החברה. היא הוסיפה כי המשבירה היתה בעלת השליטה בחברה בתקופה הרלבנטית וגם זו סיבה לחיוב המשביר.
זאת ועוד, יש הצדקה להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין המשביר משום שהיא ביצעה העדפת נושים אסורה ונמנעה בכוונה מתשלום החוב.
מנגד, המשביר טענה שהמושכר הוחזק והופעל על ידי החברה באופן בלעדי בתקופה הרלבנטית. לדברי נציגי המשביר, העירייה התרשלה בגביית החובות מהחברה כשהדבר היה אפשרי והמשביר לא צריכה לשאת באחריות למחדל.
חריג לכלל
השופטת הוך-טל קבעה כי מאחר שהחברה החזיקה בנכס והייתה ״בעלת הזיקה הקרובה ביותר״ היה נכון להטיל עליה את תשלום החוב.
עוד לדבריה, "הרמת מסך" היא חריג לכלל בדבר האישיות המשפטית הנפרדת והעצמאית שיוצר מסך ההתאגדות ויש לנקוט בו במשורה.
עם זאת, השופטת קבעה כי מאחר שהחברה נמצאת בתהליך פירוק ומתקשה בתשלום החוב לתובעת, והוכח כי המשביר היתה בעלת המניות הבלעדית בחברה במועד יצירת החוב והעביר לחברה סך של 15 מיליון שקל לצורך ביצוע תשלומים לרשויות, היא תהיה אחראית לשאת בחוב הארנונה.
בסופו של דבר השופטת פסקה כי על המשביר לשלם לתובעת את כל חוב הארנונה בסך של כ-700 אלף שקל בצירוף שכ"ט עו"ד ותשלום אגרה בסך של 130 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד מוני עזורה
- ב"כ הנתבעת 1:עו"ד יניב אינסל, עו"ד שאול ברגרזון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
