ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין ש.ז. נ' עדי ארד ומירב בסון
שתי צלמות, העוסקות בצילום אומנותי של נשים הריוניות, פרסמו את תמונותיה של אחת מלקוחותיהן בתערוכה בקניון איילון ובמרפאות נשים בגוש דן. טענותיהן, שהפרסום נעשה בהסכמה ושלא קיבלו תמורתו כסף, נדחו והן חויבו בתשלום פיצוי גבוה.
אחות שומרת מסורת, נשואה ואם לשני ילדים, ניגשה בשנת 2009 לסטודיו לצילום על מנת לתעד את הריונה בצילומים אמנותיים. מטבע הדברים, התמונות שצולמו היו חושפניות ביותר, ונראה בהן רוב פלג גופה העליון של האישה.
לטענתה, מכיוון שמדובר בצילומים אינטימיים, הודיעה לצלמות שצילמו אותה כי היא אינה מאשרת את פרסום ותליית תמונותיה בשום מקום, כולל בין כתלי העסק של הצלמות. עבור התמונות שילמה האישה 1,100 שקל.
כשנה וחצי לאחר מכן נודע לאישה באקראי, מפי אחותה, כי תמונתה מופיעה בתערוכה בנושא הריון בקניון איילון ברמת גן. עוד גילתה, כי תמונותיה תלויות גם בכל סניפי העסק של הצלמות ואף במרפאות שונות באזור תל-אביב וגבעתיים.
היא ביקשה מהצלמות להורות על הסרת התמונות, אלא שלמרות הבטחתן לא עשו כן והיא עצמה נאלצה, לטענתה, לעבור בין המרפאות השונות ולבקש את הסרתן. במרפאות נאמר לה, כי הסרת התמונות תתבצע רק באישור הצלמות ולכן הסיקה מכך, כי הצלמות עמדו בהסכמים מסחריים עם המרפאות וקיבלו תמורה בעבור פרסום תמונותיה.
בעקבות זאת, הגישה האישה תביעה לבית-משפט השלום בתל-אביב. לטענתה, פרסום התמונות ללא הסכמתה מהווה פגיעה בפרטיותה והסב לה ולמשפחתה נזקים כבדים ומתמשכים על בסיס יומי. הדבר גרם לה בושה וחוסר רצון ויכולת להראות פניה בציבור. לאור הפגיעה בפרטיותה דרשה התובעת פיצוי מקסימלי כפול, בסך של 100,000 שקל לכל פרסום.
הנתבעות טענו, כי למיטב זיכרונן קיבלו את אישור התובעת לפרסום תמונתה. לדבריהן, התמונות פורסמו באופן אומנותי ומכובד, בפני קהל המכיר ומוקיר תמונות מסוג זה, וללא כל תמורה כספית. הן ציינו עוד, כי ברגע שנודע להן על בקשת התובעת, הן פעלו באופן מידי להסרתן וגם יצרו קשר עם המרפאות השונות. גם אם נפגעה פרטיותה של התובעת, טענו, הרי שמדובר בפגיעה מזערית לפרק זמן קצר.
הן הדגישו כי התנצלו בפני התובעת ואף הציעו לה סט נוסף של תצלומים בחינם. לדבריהן, הצעתן נדחתה על ידי בא כוח התובעת, אשר דרש פיצויים כספיים מנופחים וחסרי פרופורציה בסכום של עשרות אלפי שקלים.
הזכות לפרטיות היא זכות יסודית
בפסק הדין כתבה השופטת נעה גרוסמן, כי הנתבעות לא הציגו כל ראיה ממשית להסכמתה של התובעת לפרסום תמונותיה וטענתן כי "למיטב זכרונן" ניתנה הסכמה שכזו היא קלושה וחיוורת, ואף עומדת בסתירה לאופן ההתנהלות של התובעת לאחר שנודע לה על הפרסום. מחובת הנתבעות היה לדאוג לקבלת הסכמה בכתב לפרסום תמונות התובעת ברבים, קבעה השופטת.
השופטת הוסיפה, כי פרטיות התובעת נפגעה, בעיקר בשל הצגת התמונות בתערוכה בקניון איילון. השופטת הסכימה כי התמונות מנציחות מצב אינטימי ואישי, וכי מסירתן לתערוכה ולמרפאות נשים לשם פרסום מהווה פגיעה בצנעת חייה.
עוד נפסק, כי פרסום התמונות, כשעליהן מתנוסס הלוגו של הנתבעות, נעשה במטרה לפרסם את בית העסק שלהן ולהגדיל את קהל לקוחותיהן ואת הכנסותיהן. מכאן, שפרסומן היה למטרות רווח גם אם לא קיבלו בעבורן תשלום. בהתנהלות זו של הנתבעות, כתבה השופטת, היה משום "עשיית עושר ולא במשפט" על חשבון התובעת.
לבסוף, נפסקו לתובעת פיצויים בסך 90 אלף שקלים. עוד חויבו הנתבעות לשאת בהוצאות משפט של 12 אלף שקל.
לדברי עוה"ד הילה בועז-גבאי וד"ר ערן אגו, בית-המשפט הוכיח פעם נוספת כי הוא מכיר בזכותם לפרטיות של הנפגעים מאינטרסים מסחריים.
"בעידן בו תמונות משמשות כלי מסחרי חשוב, נשכחת מהמפרסמים החובה לקבל את הסכמת המצולמים לפרסום ונראה כי אף לא עולה על דעתם לשאול לרשות המצולמים או להעניק להם תשלום עבור השירות שהם נותנים - שלא ביודעין - לבעל העסק. אנו ממליצים לכל מי שמגלה, כי נתן שירות חינם שכזה לגוף מסחרי, לעמוד על זכותו ולהגיש תביעה כנגד מי שהפר או פגע בפרטיותו", אומרים עוה"ד בועז ואגו.
- ב"כ התובעת: עו"ד פרץ
- ב"כ הנתבעות: עו"ד גולן
לפסק הדין בעניין ש.ז. נ' עדי ארד ומירב בסון
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.