לפסק הדין בעניין שמע נ' סינואני ואחרים
אחים שכרו את שירותיו של עורך דין לטיפול בעסקת קומבינציה ונדהמו לגלות שלאחר שרכש דירה בבניין הוא "החליף צדדים" והחל לדאוג לאינטרסים של הקבלן. העסקה מעולם לא בוצעה והקבלנים חויבו לפצות את האחים, אך מה נפסק לגבי עורך הדין?
שני אחים שהחזיקו ברבע חלקה ברמת גן חתמו בשנת 2008 על הסכם קומבינציה מול חברת קבלנית ומכרו לה את זכויותיהם לשם בניית בניין מגורים שבו יקבלו שלוש דירות. בעלי החברה הוחתמו על הסכם ערבות אישית להבטחת הבניה, שערך עורך הדין שייצג את האחים בעסקה.
אלא שמכאן ואילך דבר לא התרחש לפי התכנית: הבניה מעולם לא הסתיימה, על אף שחלק מהדירות המתוכננות כבר נמכרו, הקבלנים התנהלו בנכלוליות ומה שחמור עוד יותר - עורך הדין של האחים פעל בניגוד לאינטרסים שלהם ובניגוד לחובותיו.
האחים, שיוצגו ע"י עו"ד שמואל פינקו, הגישו לבסוף תביעה כנגד החברה הקבלנית ובעליה וכן כנגד עורך הדין האמור לבית משפט השלום בתל אביב. תביעתם נגד החברה ובעליה התקבלה במלואה ובפסק הדין שניתן ב-30 ליוני 2013 הם חויבו לשלם לאחים 657 אלף שקלים. כעת דן בית המשפט בתביעה נגד עורך הדין.
אינטרס כפול?
לטענת התובעים, עורך הדין לא פעל לאכיפת ההסכם ואף השיא להם עצות המשרתות את טובת הקבלן וטובתו-הוא ולא את טובת לקוחותיו: הוא לא דרש מהקבלנית את הערבויות ואף קיבל ממנה שכר טרחה על מכר הדירות.
עוד נטען, שדיווח על העסקה למס שבח באיחור של למעלה משנה ואף זייף את תאריך החתימה, ובשל כך נותרו האחים בחוב של כ-470 אלף שקלים.
עוד לדברי התובעים, עורך הדין והקבלן עשו יד אחת עם הכספים שהתקבלו מרוכשי הדירות: במקום להפקידם בנאמנות, שימשו הכספים את עורך הדין לקניית שתי דירות בפרויקט.
במשך כל הזמן הזה הבטיח להם עורך הדין שהבניה תסתיים במועד ושהחובות ישולמו, ואסר עליהם לנקוט בפעולות משפטיות למימוש זכויותיהם בטענה שכך יסכנו את גמר הבניה.
עורך הדין, שיוצג ע"י עו"ד דוד ששון, טען שהשירות היחיד שהתבקש לתת הוא עריכת הסכם הקומבינציה. לטענתו הוא ייצג אך ורק את האחים ולא את הקבלן. הוא טען שהתריע בפני התובעים שהערבויות לא הופקדו, אולם הם הודיעו שהם מוותרים עליהן.
לדבריו, הוא היה קרבן לחמדנות התובעים, שגרמו לקבלנים להבטיח יותר ממה שיכלו לקיים.
שני כובעים וניגוד אינטרסים
לדברי השופטת רחל ערקובי, תפקידו של עורך הדין לא התמצה רק בעריכת ההסכם ובווידוא הפקדת הערבויות: הוא גם ייצג את התובעים במס שבח והם גם פנו אליו בבקשה להוציא הערת אזהרה על דירת הקבלן משלא הופקדו הערבויות.
עוד עולה, שהתובעים לא ויתרו על הערבויות והם ביקשו להפסיק את עבודות הבניה עד לקבלתן, אך הוא לא שלח מכתב התראה לקבלן.
השופטת קבעה שעורך הדין "החליף את כובעו" ולאחר החתימה על הסכם הקומבינציה החל להביא רוכשים לדירות ואף לייצג אותם. פעולות נוספות בהן נקט, כמו זיוף תאריך העסק והאיחור בדיווח למס שבח, הסבו לתובעים נזק רב.
המסקנה היא, קבעה השופטת, שלא רק שהנתבע הפר את חובותיו כעורך דין, הוא אף פעל בניגוד עניינים, בניגוד לאינטרסים של התובעים ולטובתו האישית. הדבר עומד בניגוד לכללי האתיקה המשפטית וחורג ממסגרת תום הלב והיושר להם הוא מחויב כלפי הלקוחות.
התביעה התקבלה במלואה, ונפסק שעורך הדין ישלם את החוב למס שבח בסך של כ-470 אלף שקל, וכן פיצויים בגין עגמת נפש בסך 20 אלף שקל.
לקריאה נוספת:
סימני משבר? ביהמ"ש אישר כונס נכסים לפרוייקט בניה ברחוב ההגנה 24 ברמת גן
לפסק הדין בעניין: שמע נ' סינואני ואחרים
למדור: מקרקעין
אתר המשפט הישראלי
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.