לרוכשי דירה בירושלים הובטחה מרפסת מרווחת עם גדר זכוכית שקופה. בפועל הם קיבלו באיחור מרפסת קטנה עם חומת בטון אטומה. ביהמ"ש פסק להם פיצוי על ירידת הערך
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצוי של כחצי מיליון שקל לרוכשי דירה ברחוב שרי ישראל בעיר בשל הפרת חוזה המכר ואיחור במסירה. השופט אמיר דהאן קבע כי היזמיות הפרו את הבטחתן בחוזה לספק לתובעים מרפסת מרווחת וגדר עדינה מזכוכית שתפריד בין הדירה לרחוב.
התובעים חתמו על הסכם המכר בשנת 2010, ובמעמד החתימה הוצגו להם הדמיות של הדירה. לדבריהם, בהדמיות הוצגה להם מרפסת בשטח של 82 מ"ר וגדר זכוכית עדינה בגובה 90 ס"מ שתחצוץ בין החלון לרחוב.
בתביעה לפיצויים שהגישו נגד היזמיות במאי 2015 הם טענו כי בניגוד למובטח, בפועל נמסרה להם דירה עם מרפסת בשטח של 56 מ"ר וחומת בטון בגובה 1.8 מטר שחוסמת את אור השמש, הנוף והאוויר. בנוסף, לטענתם, הדירה נמסרה באיחור משמעותי.
הנתבעות טענו להגנתן שהשינוי בבניית המרפסת והאיחור במסירה לא היו בשליטתן, ונבעו מדרישות של מוסדות התכנון. לגבי הגדר הן טענו כי היא לא הייתה אמורה להיות מזכוכית, והפנו למפרט המכר שם צוין כי תהיה בחיפוי אבן. הנתבעות הוסיפו כי הגדר לא מונעת מהתובעים נוף שכן מדובר בקומה נמוכה הצופה לבניין שממול.
רצתה לארח במרפסת
השופט דהאן קבע כי התובעים הוכיחו שקיבלו את הדירה עם שני ליקויים מרכזיים, שכל אחד מהם מהווה חריגה יסודית מהחוזה. בתוך כך הוא ציין שהנתבעות התעכבו במסירת ההודעה לתובעים על הקטנת המרפסת למעלה משלוש שנים, באופן שפגע ביכולתם למצוא עסקה כדאית אחרת לנוכח עליית מחירי הנדל"ן.
עם זאת, סייג השופט, כי ביקר בעצמו בדירה והתרשם כי הפגיעה שמתארים התובעים משקפת תחושה סובייקטיבית ו"לוקה בהאדרה משמעותית". הוא ציין כי עדות התובעת - שסיפרה כי הדירה נרכשה רק בגלל אפשרויות האירוח במרפסת הגדולה וכי גדר הבטון גרמה לה דיכאון - היא גרסה מתפתחת שלא הותירה רושם חיובי.
מנגד ציין השופט כי התרשם לטובה ממנהל אחת היזמיות, שהעיד כי העיכוב במסירת הדירה נבע בין היתר מאילוצים תכנוניים ועבודות הרכבת הקלה שבוצעו באותה תקופה. השופט שוכנע כי אכן היה עיכוב מוצדק בהוצאת היתר הבנייה, אך עם זאת, קבע כי לאחר קבלת ההיתר הנתבעות התעכבו שלא לצורך במשך כשנה - וזו הפרת חוזה.
בהתאם לחוות דעת שמאי נקבע כי הנתבעות ישלמו לתובעים 298,075 שקל על הקטנת המרפסת וסכום נוסף של 178,177 שקל על ירידת הערך שנגרמה מהחומה. בנוסף חויבו הנתבעות לשלם לתובעים 25,956 שקל עבור האיחור במסירת הדירה והוצאות משפט בסך 13,075 שקל.
מנגד נקבע כי הנתבעות רשאיות לקזז מהסכומים שנפסקו ריבית פיגורים בסך 126,529 שקל בשל איחור של התובעים בתשלום התמורה וכל פיצוי שהן שילמו כבר לתובעים עבור האיחור במסירה.
- ב"כ התובעים: עו"ד שמואל קמיל
- ב"כ הנתבעות: עו"ד שגיא תירוש ועו"ד כפיר לוי
עו"ד אילן גולדנברג עוסק/ת בדיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין