הצוואה המקורית לא נמצאה – ביהמ"ש אישר לקיים העתק
אם ל-4 ציוותה את רכושה רק לשניים מילדיה. אלה סיפרו, לאחר מותה, על המאמצים הכבירים לאיתור מסמך המקור – שלצערם לא נשאו פרי. השופטת שוכנעה מגרסתם
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הורה לאחרונה על קיום העתק צוואת מנוחה מלפני כשלושה עשורים, שעל-פיה שניים מתוך ארבעת ילדיה הם יורשיה. השופטת שוש חן נחום קיבלה את גרסת הזוכים - כי חיפשו ללא לאות את הצוואה המקורית, מבלי שמצאו - ודחתה את טענת אחד האחים שנושלו, כי ייתכן שאמו פשוט השמידה את המסמך מכיוון שחזרה בה.
הצוואה המדוברת נערכה בשנת 1996, במסגרתה הורישה המנוחה את רכושה לשני התובעים, תוך נישול הנתבע ובנה הנוסף, אשר עבד בכוחות הביטחון ולא לקח חלק. סמוך לחתימת הצוואה נמסר לאחד הזוכים העתק צילומי שלה. בשנת 2022 הלכה האם לעולמה, כשהיא אלמנה בגיל 83. ההליך לבירור תוקף העתק צוואתה נפתח בחלוף כחצי שנה ממותה.
לטענת הזוכים, יש לקיים את ההעתק משלא צלחו במציאת המקור לאחר שקידה מלאה מצדם. הם סיפרו כי חיפשו בדירת אימם ולאחר שלא מצאו, פנו לברר עם עורך הדין שערך את הצוואה והעד הנוסף, אלא שנודע להם כי אף שני אלה הלכו לעולמם. התובעים עמדו, בתוך כך, על ההיגיון שבצוואה: לטענתם אמם בחרה בהם משום שטיפלו בה, בניגוד לאחיהם שנמנעו מכך.
מנגד טען הנתבע שהצוואה נגועה בהשפעה בלתי הוגנת, וכי מכילה פגמים צורניים כגון ניסוח בלשון זכר. לעמדתו אין זה סביר שאמו רצתה להפלות בין ילדיה, אלא סביר יותר שעורך הדין - שהיה מקורב לתובע - כתב את הצוואה מבלי שהקריא לה אותה, כך שאין לה גמירות דעת בעשייתה. בשלב ההוכחות הוסיפה ההגנה טענה חדשה: שהסיבה כי עותק המקור לא נמצא נטועה אולי בכך שהמנוחה השמידה את הצוואה, מכיוון שחזרה בה.
"הורישה בעיניים פקוחות"
אבל השופטת נחום דחתה טענה זו, בין בשל היותה בגדר "הרחבת חזית" (=העלאת טענה מאוחרת שזכרה לא בא בכתבי הטענות) ובין לגופה. הודגש, לעניין זה, שחלפו 26 שנים תמימות מאז עריכת הצוואה ועד לפטירת האם, במהלכן לא אמרה לילדיה דבר על חזרתה בה מהחלטתה להוריש את רכושה לתובעים, באופן המקריס את טענת השמדת המסמך מטעם ההגנה.
בתוך כך קיבלה השופטת את גרסת הזוכים כי התאמצו באמת ובתמים למצוא את העתק המקור של הצוואה, מבלי שהדבר עלה בידם. מנגד, טענת הנתבע לפגמים צורניים כאלה ואחרים בצוואה, כמו גם היותה תוצר השפעה בלתי הוגנת מצד אחיו על האם, נדחתה. יחסי האם והילדים הוגדרו בתקופה הרלוונטית ככאלה ש"רב הנסתר על הגלוי" בהם, כאשר הנתבע, למסקנת השופטת, לא צלח בהוכחת השפעה פסולה על המנוחה.
השופטת סיכמה כי התרשמה ש"המנוחה הורתה את אשר הורתה בצוואתה בעיניים פקוחות ומתוך מודעות מלאה למורכבות המשפחתית ולמעורבות היחסית של כל אחד מילדיה בחייה". היא שוכנעה שהצוואה משקפת את סיפור חיי המנוחה ואת רצונה האותנטי והחופשי, "ועל כן ממילא אינה נגועה בהשפעה בלתי הוגנת".
בנסיבות אלה הורתה השופטת על קיום העתק הצוואה תוך דחיית התנגדות הנתבע, שחויב לשלם לאחיו 35 אלף שקל הוצאות.
- ב"כ התובעים: עו"ד אורן ברקן
- ב"כ הנתבע: עו"ד דוד פולק
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.